מערכת יחסים יוצאת דופן במינה. לואיזה, בחורה פשוטה מבית דל אמצעים, מחפשת עבודה, העבודה שנמצאה עבורה הייתה טיפול בבחור נכה, משותק בכל גופו, שהינו ציניקן שלא הקל עליה את החיים.

במהלך הזמן שהוקצב לטפל בו (שישה חודשים, עד אשר יישלח אל מותו במוסד "דיגניטאס") הבחורה מפתחת רגשות כלפיו עד כדי עזיבתה את חברה מזה שבע שנים…. פטריק הספורטאי שהספורט הינו כל עולמו.

הספר מתאר את מאבקה היומיומי, גם באימו וגם עם שאר אנשי הבית שלה ושלו.

תעצומות הנפש שמתגלות בה, מגולמות בסיפור בדרך יוצאת דופן של רגש שעולה על גדותיו, ולא קשור למראה החיצוני שלו או לטרגדיה שבקו הגמר של ימיו והחלטתו.

השעון המתקתק וחייו חשוכי המרפא מוציאים ממנה תובנות שהן מלוות את הסיפור בין שניהם.

ויל הרגיש חייב לה, ומדי פעם דרך הבנתו את חייו, עזר לה בעתיד לנווט את חייה.

המכתב שהוא משאיר לה בסוף, ממחיש את אהבתו נטולת אגוצנטריות, ואת שינוי חייו בערב ימיו בזכותה, הסופר ג'וג'ו מויס, אמן שטווה פאזל נשמתי מעולה, כתוב רגיש, מהימן, עצוב, טעם לחיים גם שאין כמעט סיכוי.

יוצא בימים אלו לאקרנים.

בתוך ניו יורק המוקפת גורדי שחקים, ישנן שכונות שבכל דירה מתגוררות כמה דמויות שגרתיות עם סיפורי חיים יוצאי דופן.

4 האנשים שחיים בדחילו ורחימו, מלאי תקוות – המציאות טופחת על הפנים … במטאפורה לחיינו.

בת' בת זוגו של טיילור, נפטרת לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בניגוד לציפיות, טיילור המוסיקאי שכתב לה שירים "חבק" את הטיפול בה. אחיו בארט ההומו, עוזר בדרכו וכולם חיים יחדיו.

ליז, מנהלת החנות – מנהלת רומנים "גבריים" של רגע וזהו…

המשפטים בספר והתרגום המוצלח, ממחישים את אין האונים של האנשים הקטנים שבעצם העיר הגדולה אינה מגוננת עליהם.

הרצון למסגרתיות, תכליתיות והרצון להשתייך לאיזושהי קבוצה – הוא געגוע וציפייה לערטילאיות מוזרה.

הרבה סמים ומוסיקה שמלווים סוג של עצב ביום-יום.

בתוך העיר אילת של פעם, ליד ההרים הסגולים קיימת משפחה לא נורמטיבית בעליל. אבא שתיין, שעושה עסקי נפל, ומזלזל במשפחתו, בן יציב אחד יואב, רב חובל שהוא מעין ההורים של שלושת הילדים, לילי שמחכה להזדמנות להינשא ולא משנה למי, עם עבר קשה, וחנן הבן ששנתיים קודם במלחמת יום כיפור, חטף הלם קרב שלא התאושש ממנו.

האם עובדת בכמה עבודות ולא מסוגלת לראות את בעלה.

הסופר יוצר את דמויות המשפחה בצורה אוטנטית, וכאב הלב הבלתי פוסק שנשזר לאורך כל הרומן.

לוותיקים שבינינו אילת מצטיירת כפי שהייתה אז: מקום מפלט לעבריינים, שיכורים, כאלה שנחלצו מהכלא, בררה של טיפוסים, ובתוך כל היופי הפראי מסביב, מתרוממת לה העיר שהופכת להיות מרכז פיננסי, בתי מלון, עיר בילויים ושדה תעופה.

האב מחזיק באורנה כשפחה, מנצל את מעמדה הרעוע.

אורנה בורחת ומשתקמת בזכות חברתה סטלה המייצרת חול צבעוני בבקבוקים, ומתאהבת לאט בחנן הפגוע בנו של יוסי, שזוכה ללא מעט זלזול מהסובבים אותו.

לקראת סוף הסיפור הבנוי מותח, רואים איזשהו אור בקצה המנהרה, כשלילי נישאת, חנן ואורנה עוזבים ולרב חובל בתפקיד מחכה ברקע גם בחורה.

האב מתגלה כאבוד בעולם הזה, שלכל טעות בו, יש מחיר ולעיתים כבד מידי.

ז'קונט כתב לא מעט ספרים המושתתים על היסטוריה ומשולבים בסיפורים מיסטיים, מלאי מתח שגורמים לקורא להימשך לדפים הרצים.

בדרך כלל מתבסס על ביבליוגרפיה ולמידה עמוקה, שקשורים לסיפורי התנ"ך.

בישוב צובא בשבט בנימין בתוך יהודה, מתגוררת משפחה מיוחדת, אלדד האב הוא הרואה היושב בשער, אשתו אביגיל, המרפאה (או המכשפה) והבן יותם, שבתקופה של 1070 לפני הספירה, קשה היה להגדיר את מגבלותיו (כנראה סוג של אוטיזם).

יותם נרצח בידי בני עוולה לא מזוהים, אביגיל מקדישה את חייה, בתקופה הפלישתית ההיא, לחפש את הרוצח בכל מחיר.

התקופה התנ"כית מתוארת, כישוב עברי היושב מול חמישה ישובים פלישתיים. המעורבות של שני עמים זה בתוך זה, שעל הכול, שולט שמשון הגיבור, ואהובתו דלילה, זה נותן תמונה כללית של חיי היום–יום בכל האיזור, שאביגיל היא זו שמרפאה אותו עקב הרומנים שמנהל עם הנשים הפלישתיות והדבקותו במחלות. בעלה של אביגיל, מיואש מנחישותה למצוא את רוצח בנה ומכניס הביתה פלישתית עיוורת בשם דוריה שהופכת לידידתה של אביגיל, כוחות הרואה אלדד, ניטלים ממנו ברגע שאביגיל ודוריה יוצאות לדרך הרפתקנית, עם קצה של חוט של עקבות הרוצח ומותירות את אלדד ושקריו.

המתח הנרקם בין הגיבורים, מראה על מלאכת מחשבת.
הסוף הלא צפוי משאיר את הקורא במתח.
כך הופכים סיפורי התנ"ך ליותר נגישים.

דורי דורות עוסקת משפחה ב"קייפ-קוד" במאפייה, מלאת ריחות – שספקו עוגן לכולם.

הופ, הגרושה, קשורה לסבתה שחלתה באלצהיימר, ולה יש בת לא קלה, בגיל ההתבגרות המחלקת את זמנה בין בית אביה לאמה העסוקה מהנץ החמה.

ברגע של צלילות הסבתא, מבקשת שהופ תיסע לפאריס, להתחקות אחרי אהוב ליבה, המעלה חשד כי הינו בעצם אביה של הופ, ומיד עולה במחשבתה כי הינה יהודיה.

בעזרת ידידיה מאזור ילדותה, אוזרת הופ עוז, וסיפורה בפאריס, הינו פרק בפני עצמו. דרך מסגד  מוסלמי  מתחילת השואה,  ובהמשך, סיפור חייהם של היהודים בפאריס תחת השלטון הנאצי ומשטר וישי, ואכן היא מתמודדת עם סודות המשפחה, ומגלה את דודה היהודי אלן, החוזר אתה לקייפ-קוד.

סיפור זה הינו על אומץ לאורך דורי דורות של נשים מיוחדות.

זהו הספר השישי של קריסטין הרמל, ספריה הפכו לרבי מכר.

זהו ספרה הרביעי שאני קוראת בשקיקה.

בעקבות ספריה הקודמים, יצאנו לטיולים. ואזכיר: "האי של סופיה" (כרתים), "הריקוד של סופיה" (גרנדה – ספרד), והשלישי: "חוטים מקשרים" (סלוניקי – יוון) שבאחרונה ביקרתי שם לאחר קריאת הספר.

ספר זה מתמקד בסכסוך בין הטורקים הקפריסאים ובין היוונים הקפריסאים כשברקע רצונם של תושבי האי היוונים להתאחד עם היוונים ועד מהרה פולשים הטורקים, ישנה נהירה המונית של תיירים ושל מקומיים.

המנהל של שני בתי מלון באי הוא האדון סוואס, המיליונר שקצת מזניח את אשתו, כשמה כן היא, אפרודיטי שכולה עדויה יהלומים, והאיש שהינו יד ימינו מרקוס שאחראי על המלון והכספות, נותר עם המפתח, כשהזוג העשיר בורח לניקוסיה.

לאחיו מרקוס יש עניין במהפכה והוא מצטרף ללוחמים.

שתי המשפחות המיודדות שגורלן זהה בהיעדר בנם של כל אחת, מחליטות להישאר יחדיו במלון שעדיין מלא במזון, עד גילוי מעשיו המחפירים של מרקוס וסופו המר. הכבוד שקיים היה בין שתי המשפחות שהסתתרו יחדיו במלון, הוא כנגד כל הזוועה המתרחשת במלחמת האחים הזו, שאותותיה קיימים עד היום.

סופם של המשפחה בניקוסיה מסבירה שוב כי אתה יכול להינצל פיזית, אך לא נפשת, ואפרודיטי מאבדת את כל עולמה בחיפושיה אחרי מרקוס אהובה.

התחקירים שעושה ויקטוריה היסלופ, מאפשרים לה לעיתים לכתוב סוג של "רומן רומנטי" קלישאי, אך הוא מתברג בעת מלחמה ובעת שלום.

ולחשוב על מתרגם/ת שחייבים לעשות "עבודתם נאמנה" עם כל המנהגים, הבישולים, ההרגלים והאושר שהולך ונגנז באוכלוסיה.

סופרת מוצלחת.

סמי מיכאל אחד מגדולי סופרנו, כתב ספר מעניין.

כאמאל הילד ומשפחתו קבלו בפתח ביתם את המשרתת האומללה; ללא שכר, רק קורת גג.

הן הגיעו מהרובע העלוב: "ראס אל צ'ול" אל רובע יחסית אמיד, כשתוחלת החיים של עלובי החיים שם, הייתה טביעת אצבע של עוני ומחסור.

לימים, הילד כאמאל, שהגג בביתו שימש להם ללינה קבועה בימים החמים, מתאהב באלאמיסה, וזו שירה – אמיתית, האיטיות שבה הם חווים את התאהבותם הבלתי אפשרית.

בהתפתחותם הרגשית והגופנית, ובהיותם ביחד באותו בנין – קשה היה למנוע את השירה המיוחדת ביניהם.

גדולה ביותר, ההבנה בין שנים ששונים לחלוטין.

סמי מיכאל מספר על השווקים, והאווירה הדחוסה של בגדד הסואנת, ושכונות צפופות שממחישות לנו את קשייהם של התושבים, אך נקודות אנושיות בתוך ביתו של משה אירניי, אביו של כאמאל, כשבנו יחידו בעצם מנצח על התזמורת המשפחתית.

מהרגע שהקורא לוקח את הספר, הוא חש באוטוביוגרפיה – מעניינת והנצחת עברו עם רגש הומאני לכל פינה וסמטא.

והסוף מפתיע !!!

"היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה"

סיפורה של "גבירתי הנאווה"

סיפורה של לייזה דוליטל, ושל פרופ' היגנס

לונדון, תחילת המאה ה- 19 פרופ' היגנס מומחה לפונטיקה פוגש מוכרת פרחים, גסה, המונית ועילגת בשוק הפרחים המפורסם "קובנט גרדן".

כאתגר, הוא לוקח אותה לביתו בניסיון להופכה ל"ליידי". עוזרו הקולונל פיקרינג, ספקני לגבי הצלחת שיני המודל.

בתחילה הגברת נשלחת למירוץ "אסקוט" השנתי המפואר, וכאן היא עוברת את מבחן הקבלה, משם נשלחת לנשף – כנסיכה ודמותה כמוכרת הפרחים נעלמת לחלוטין.

היא נכנסת לתפקיד באומץ ובחן ומכאן ואילך, חייבת היא לעזוב את הבית המפואר, ולהתחיל חיים חדשים.

כעסה רב כי בתוך תוכה התאהבה בפרופ' ואין לה שום עניין לחזור למקורותיה.

הבחור האחר שמחזר אחריה, פרדי, הינו האתגר הבא להוציאה מעברה – סופית.

הפרופ' מרגיש כי רגשתיו גואים בו, הוא מוכן לקבלה לזרועותיו.

מחזמר ידוע בשם "גברתי הנאווה" על סמך הספר פיגמליון.

כנגד כל הסיכויים, הבדלי המעמדות לא תמיד מנצחים.

נוגה נבלנית (נגנת נבל) גרושה – חיה בהולנד ומנגנת בתזמורת הסימפונית. סיבת הפרידה מאוריה בעלה, הינה חוסר רצונה בהבאת ילדים לעולם. אין הסבר לכך מעבר לתחושת החמצה של הקריירה, בעול נוסף משפחתי.

לאחר שאביה נפטר, חוני אחיה היחיד מבקש שתעבור לישראל, לשלושה חודשים, כדי לראות אם אמה, מסתגלת לבית הורים ובעצם לחיות בדירת ילדותה, על מנת שלא יוציאו את האם וימכרו את הדירה לפי חוקי דמי המפתח.

התנסות האם במהלך החודשים, וחייה של נגה בירושלים – עיר הולדתה, סוחפת, בכל רמה שהיא. אחיה דואג שלא תחסר לה עבודה – והיא הופכת להיות ניצבת באופרה "כרמן" במצדה ובעוד תפקידים מזדמנים, שבעצם פותחים צוהר אל נפשה, אל הפנטזיות שלה, ושכנים מוזרים שמוכרים לה משנים, משוטטים ביום יום.

הפגישה האולטימטיבית עם אוריה בבית המשפחה בירושלים, והאהבה שעדיין חש אליה, מדגישה כי היא נוגה דמות דומיננטית, שלא נותנת דריסת רגל כמעט לחייה הפרטיים.

בהיותה אשת העולם, עקב הנדודים של הלהקה, קשה היה לה לחזור לצנעת החיים בירושלים מחד, ומאידך להתרפק על העבר לטוב ולרע שבו גדלה עם הוריה.

א.ב. יהושע מרכיב דמויות כמו פאזל בצורה מקצוענית ובעלת דמיון נרחב.

זהו ספרה השלישי של ליאורה ורדי, הכותבת ברור את רגשותיה וסיפוריה, כך גם הקורא מרגיש שותף ליצירה.

ענבל היא אישה צעירה ,שמחליטה מבחירה לא להביא ילד לעולם וסיבותיה עימה.

אמה, הייתה אמא חד – הורית לתאומות ,וגידלה את שתיהן בקשיים רבים.בכל זאת היא מחליטה להינשא לגבר, חסר הגינות, מניפולאטור, איש אמיד, וכשהיא נכנסת להיריון הוא מתאמץ בכל דרך לסיים את הסיפור.

במהלך הזמן כשהיא מבינה את טעותה ולומדת על בשרה את התנהלות חייה מלאת הדילמות, היא משיבה לו מנה אחת אפיים, ועקב כך היא מתחזקת ונחושה להמשיך בחייה הלאה.

צמודה להחלטתה, היא נכנסת למערכת יחסים חדשה, כשאחותה ובעלה הם דמויות המשפיעות על חייה, כשהם עצמם חיים באופן שיגרתי. עקב כך נכנעת עינבל לתכתיב מסורתיות החיים ונישאת לירון, ועוברת תהליך ממושך עם עצמה, להיות בעלת ביטחון עצמי וחסרת חשדות.

לסגור מעגל בחייה, היא מחליטה למצוא את אביה הנידח, ומגלה את סיפור אהבתו לאימה.
הוא ביסוריי מצפונו מממן לה ולאחותה שתי דירות שמקילות לשתיהן את החיים.
לבסוף היא בוחרת באימהות.