גדר חיה
ישראלית שחיה בניו יורק, תקופה ארוכה, מתאהבת בערבי – צייר שלומד ועובד שם בשם חילמי.
הרומן ה בלתי אפשרי של שניהם, והאהבה הרגשית , פורטת על כל נים, ומותרת את העובדה שישנם מקרים שחייבים לעצור אותם בשמן.
שניהם יודעים כי הלאומנות והדת מפרידות בינהם, והמצב הפוליטי בישראל לא יאפשר לשתי המשפחות ולהם לשרוד זאת.
הם נתקלים בעימותים, אישיים וחיצונים כדוגמת ביקור אחיו שמגיע מראמאלה , ובנוכחות חבריהם הקרובים מתפתח ויכוח קולני על כל המצב של הפלשתינאים בארץ,ובמיוחד תחושת הקנאה שלהם לגבי התפתחות הארץ היהודית מכל כיוון שהוא.
ראביניאן כותבת מדם לבה, את תחושות הבטן של השניים . כתיבתה עמוקה ויפהפיה, וכך מגבירה את הפער ואת השסע בחינוך של השניים והדיעות הקדומות , וכל אחד מביא אתו את נימוקיו לסכסוך.
בהגיעם לארץ הסוף הוא בלתי נמנע, כל אחד חוזר למשפחתו ועסקיו, והסוף הטראגי, קורה במקום שחילמי חלם להגיע אליו לים ב י פ ו, ולו לצלול ולשחות פעם אחת בחייו. וכך לקח רכב ,עקף את הגדר שנבנתה והמפרידה בין הכפרים הפלשתינאים ובין היהודים וזהו סוף. רגישות כתיבתה הינה יוצאת דופן.