דצמבר 14

סוס אחד נכנס לבר – דויד גרוסמן

דויד גרוסמן אחר. אל מועדון לילה נכנס דובלה גרינשטיין, שעומד להציג מופע סטנד – אפ..

עירבוביה של צחוק ודמע, וצימאון נואש לקהל מקשיב, גורמים לדובלה לדבר בתזזיות ולגלוש גם לחייו הפרטים, מן סוג של פחד קמאי, שהציבור יקום וילך, ואתו גם הפרנסה.

אני כקוראה , הרגשתי יושבת לידו על הבמה, נסחפת לבדיחותיו ה "סלנגיות" וכנגדן , לסיפוריו הנאמרים בעברית משובחת. אתגר רציני לקרוא ספר שכזה.

גרוסמן הוא להטוטן ואשף המילים, שאין רבים כמוהו.

הוא כאן, בתפקיד השופט, חברו של הסטנדאפיסט מן העבר,שיושב ומקשיב,וסובל קמעא מיסורי מצפון, שלא היה שם לצד חברו ברגעי מצוקתו.

זהו סוג של תיאטרון אבסורד – שהשפה הקלילה, משנה צורתה והכל במהירות של ערב שאמור להסתיים בדקות אלו וממשיך לרוץ בתזזיתיות בלתי פוסקת, עד הסף המר שבו נודע לו על מות אמו, ומחשבותיו חולפות על פני הקהל שהוא מכניס את כולם לתוך הוויתו.

,הקהל מרגיש חומל, לא נוטש ,ושניהם בעצם שחקני במה, גם השופט אורחו, וגם הוא עצמו.

האם ייתכן שסיפורים אוטוביוגרפיים של מישהו העומד על הבמה יותר מרתקים ממקצועו הליצני של הסטנדאפיסט? ספר מיחוד.

תקצירים נוספים


תגיות: ,

Posted 14/12/2014 by Oron in category "ספרי דרמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים