דצמבר 26

המנהרה – א. ב. יהושע

the_tunnelהידיעה שנוחתת על צבי לוריא, כי הינו בדרך לדמנציה ושכל הנתונים מראים כי זה מצבו. הוא נכנס להלם וחייו משתנים, הוא מנסה להיאחז בהם, ולו להתנדב חרף מצבו לעבודה במשרדו הקודם, ולתכנן כביש צבאי סודי במכתש רמון.

 

המצבים אליהם נקלע הם קומיים עם עצב וכדי לשרוד עדיין מעודכן, הוא משתמש באנרגיות שעדיין קיימות כדי למצוא לעצמו פתרונות לעיתים הזויים.

 

אשתו אהובתו לצידו, היא רופאת ילדים שלמרות דאגתה היא משחררת לו דרך מילוט שירגיש רלוונטי, ולא עובר בטל, כפי שהמצב המתדרדר מראה.

 

עושר שיחותיו ומחשבותיו עם עצמו היא גולת הכותרת של הסופר א. ב. יהושע, ואולי בדמיונו כי רב, הופך לוריא לאדם יותר נינוח והומוריסטי, מאשר אם היה ממשיך בעבודתו השבלונית וסדר היום השגרתי.

 

תיאורים מקסימים של האיש וחווית קריאה אחרת.


 

אוקטובר 22

עיר המזל – אלי ויזל

lucky-city

אלי ויזל הניצול והפליט חוזר לעיירת הולדתו שבינתיים שנחסמה על-ידי החומה. העיר היא סרנצ'ורוס ותרגומה "עיר המזל" בהונגריה.

 

גיהינום פרטי של אדם שעבר את זוועות השואה ומגיע אל עיר מכורתו ומרגיש שם זר .

 

הספר נכתב בצרפתית.

 

ברקע נשמעים במחשבותיו זיכרונות של קדיש, חצר חסידית וכפירה.

 

בחיפושיו אחרי חיים חדשים ואמונה, מנסה לשוחח עם פדרו, וניתקל גם באנשי עבר – ונשאלת השאלה האם הסיוטים חייבים להוביל אל העבר ולחזקו על-ידי כך שהגיע למקום שמשם החל הכול?

 

רודפות אחריו דמויות וסיטואציות שהכאב לא מרפה, ואין מנוח לנפשו המיוסרת.

 

אלי ויזל הינו חתן פרס נובל לשלום ועסק בפעילות חינוכית להנצחת זכר השואה.

משפחתו נרצחה באושוויץ. נשלח לצרפת ושם דיבר את השפה.

 

דמות מרכזית בהנצחת השואה גם בארה"ב הקים את "בית ציפורה" מרכז לימודים והזנה על-שם אחותו שנספתה.

 

הסופר הוא בין נפגעי מיידוף הנוכל, והפסיד כספים.


 

מרץ 14

אשמת הכוכבים – ג'ון גרין

guilty_stars

בגיל 17 להיות חולת סרטן אופטימית, עם זוג הורים שעוזבים את כל העיסוקים בחייהם ומתמסרים ללא תקנה לעזור לבתם.

זהו סיפורה שלה מתוך כאב והומור – ונקודות האור היחידות, הם קבוצת התמיכה שבה היא פוגשת כמה חברים במצבה – שכל אחד בגילו הצעיר מסורטן בסוג סרטן כזה או אחר.

אייזיק שמתעוור וחבר אמיתי בשם אוגאסטוס יפה התואר הופכים לנשמות תאומות, והרומן הכואב והאינטליגנטי שבין שני הסופניים, גורם לנו לבכות, להעריך כל דקה מחיינו הבריאים ולצפות שמשהו טוב יקרה בסוף הספר.

לא כך הדבר; בספר מתוארים דרכי טיפול בשניהם, רגעי רמיסיה, רגעי אושר ובעיקר נפולת של תקוות.

 

הם מצליחים לטוס יחד לאמסטרדם בעקבות סופר של ספר אחד שהיא לא פסקה מלקרוא אותו ולהדביק את חברה ללא הרגל, אוגאסטוס, בהערצה לספר.

 

הספר קריא וכואב, תחושת הסבל עוברת דרכנו, והאהבה האמיתית מציפה אותנו.


 

 

מצויין

מאי 18

הקיר – מרלן האוזהופר

הקיר - מרלן האוזהופר

סיפור שנקרא כאמיתי ואולי עתידני, אך הינו מטאפורה לאנשים שנקלעו לבדידות נוראית, בזכות הרוח, התושייה ויכולת החשיבה שצצה עם תובנות אחרות, ההישרדות הינה יסוד קדמוני לאדם שלא מוותר על נשמתו.

משפחתה (בת דודה ובן זוגה) רכשו מתחם ציד בלב היער ובנו לעצמם מעון ציד.

שני בני הזוג היו ציידים וייצאו למקום מדי פעם כשהגיבורה מצטרפת. במחסן הצמוד היה ציוד רב למקרה ותפרוץ מלחמה אטומית.

גיבורת הספר הייתה אלמנה ואם לשתי בנות בוגרות, יחד עם הכלב "קרקל" שלווה אותה לאורך הישרדותה, נסעו למקום בפעם האחרונה. לאחר יומיים היא הבינה שהם לא יחזרו וקרה להם משהו נורא: החרדה שתקפה אותה היה המניע למעשיה בימים והחודשים הרבים.

יום אחד כשטיילה עם הכלב נתקלה בקיר שקוף העוטף כבועה נוקשה את כל האזור. מכאן ואילך – ישנם הסיפורים של חתולים שמצטרפים, פרה בשם "בלה" הנותנת חלב וממליטה עגל, עורב מעל, פינת חי אמיתית שהיא מרגישה צורך להאכיל, לטפל ולהרגיש.

את הכל היא כותבת ביומן על גבי דפים אקראיים שנמצאו במעון הציד.

חודשיי חורף קשים, וקיץ נפלאים, תיאורי נוף נדירים, וחיות נאמנות וכך…  לאט שוכחת את עברה !!

יכולתו של האדם בעל הרוח !!!

מדהים.

מאי 18

הדברים שאני רוצה – גרנואר דלקור

הדברים שאני רוצה - גרנואר דלקור

ג'וסלין בת 47 אישה מסודרת שחיה בעיירה ציורית בצרפת עם שני ילדיה ובעלה באושר יחסי, בתם התינוקת נפטרה טרם עת וביחד חוו תקופה קשה ביותר, שחיזקה את הקשר בניהם.

יש לה אתר של עבודות יד, שמצטרפות אליו מידי יום ביומו חובבות אומנות ועבודת יד, את החנות שהיא מנהלת קבלה בירושה מאביה, שבו טיפלה באהבת אין קץ. עד כה סיפור משפחתי די באנאלי, וכאן מגיעה ההפרעה ואיתה רשימות חלומות בלתי פוסקות. היא זוכה בלוטו בסכום של 18,000,000 יורו ומחליטה להסתיר את הזכייה מבני משפחתה.

 

יום חד נגלה לה כי האושר, האמון והחיבה שרכשה לבעלה, לא עלו בקנה אחד עם שלו.

לאחר שגנב מהארון את צ'ק הזכייה, נעלם לבלי שוב, קשה לתאר את כאב הלב הנוראי כשגילתה את מסכת השקרים שגלל בפניה.

 

יש כאן התייחסות לאושר ולעושר שעולים יחדיו בנשימה עצורה אחת. אחרי שמיצה הבעל 3,000,000 יורו מתוך סכום הזכייה בבזבוז משווע על נשים אבודות ורכב יוקרתי, התגעגע ולא הצליח לרדת מן העץ הגבוה שעליו טיפס.

בשלב זה הגברת ג'וסלין, חרף סיכויי הישרדותה, מגלה שבלאו הכי רצתה לקרוע את הצ'ק שבו זכתה.

"את בור הנפש קשה למלא בסכומים של כסף" אם כי זה עוזר ….

מלא מסר.

אוגוסט 12

שלוש קומות – אשכול נבו

שלוש קומות - אשכול נבו

"שלוש קומות" כספריו הקודמים של אשכול נבו כתוב בצורה מרתקת, קריאה ומורכבת.

 

שלושה דיירים בשלוש קומות באותו בניין שלכאורה בספר אין קשר ביניהם, הדבר הקושר בכל זאת, שמות האנשים שמוזכרים מידי פעם.

 

על גבי הכריכה ניתן לראות שלושה פעמונים בצבעים שונים ומאחורי כל דלת סיפור מצמרר שונה. לגבינו הקוראים, בכל משפחה בבניין המשותף שאנו מתגוררים בו – קיים סיפור אוטוביוגרפי, מי מעניין ומי פחות, המכיל עולם ומלואו, וערימות דלתות, ופעמונים, יכולים רק להסתירם במעט; סיפורים, סודות ושקרים, שמלווים אותנו עד סוף חיינו. סיפור קומה א' – משפחת וולף שמשגיחה על ילד בשם עופרי של השכנים, ובעיני אביה, צץ לפתע מין חשד של סטיית הגבר המבוגר כלפיה. כשברקע נוסטלגיית הזוג על עברם, מערכת היחסים הזוגית ביניהם והסוף העגום.

 

בסיפור השני בקומה ב', חני משתפכת על כל סודותיה ומערכת יחסיה בפני חברתה הטובה שלא נמצאת לידה, יחסיה עם אסף בעלה שנמצא לא נמצא, ואחיו אביתר המסתתר אצלה.

במונולוג ארוך – כובשת חני בפרטים הקטנים ש"עושים לנו את החיים" ומצד שני אין תגובה פסקנית מן העבר השני של החברה, וזועק כאן הפחד להשתגע, מהבדידות המבהילה, וצפייה מחברתה שתענה לה, דבר שנשאר תלוי באוויר.

 

סיפור הקומה השלישית הוא הארוך יותר, אישה המדברת עם בעלה המת, וחושפת בפניו את צפונותיה, לבטיה, ואקטואליה של היום-יום כאילו הינו יומן פתוח שנרשמים בו פרקים שלמים.

 

ישנו גם "דיבור" עם השכנים מלמטה שהוא סוגר מעגל סקרנות של גיבורים שנשארו לנו קצת עם סימני שאלה.

 

וישנו פה ילד מנוכר וידיד חדש עם בת אאוטסיידרית שהגורל מפגיש ביניהם, ורקמת יחסים מעודנת נפרשת כמו רקמת תחרה מעניינת ……  וידויים !!!

דצמבר 14

סוס אחד נכנס לבר – דויד גרוסמן

דויד גרוסמן אחר. אל מועדון לילה נכנס דובלה גרינשטיין, שעומד להציג מופע סטנד – אפ..

עירבוביה של צחוק ודמע, וצימאון נואש לקהל מקשיב, גורמים לדובלה לדבר בתזזיות ולגלוש גם לחייו הפרטים, מן סוג של פחד קמאי, שהציבור יקום וילך, ואתו גם הפרנסה.

אני כקוראה , הרגשתי יושבת לידו על הבמה, נסחפת לבדיחותיו ה "סלנגיות" וכנגדן , לסיפוריו הנאמרים בעברית משובחת. אתגר רציני לקרוא ספר שכזה.

גרוסמן הוא להטוטן ואשף המילים, שאין רבים כמוהו.

הוא כאן, בתפקיד השופט, חברו של הסטנדאפיסט מן העבר,שיושב ומקשיב,וסובל קמעא מיסורי מצפון, שלא היה שם לצד חברו ברגעי מצוקתו.

זהו סוג של תיאטרון אבסורד – שהשפה הקלילה, משנה צורתה והכל במהירות של ערב שאמור להסתיים בדקות אלו וממשיך לרוץ בתזזיתיות בלתי פוסקת, עד הסף המר שבו נודע לו על מות אמו, ומחשבותיו חולפות על פני הקהל שהוא מכניס את כולם לתוך הוויתו.

,הקהל מרגיש חומל, לא נוטש ,ושניהם בעצם שחקני במה, גם השופט אורחו, וגם הוא עצמו.

האם ייתכן שסיפורים אוטוביוגרפיים של מישהו העומד על הבמה יותר מרתקים ממקצועו הליצני של הסטנדאפיסט? ספר מיחוד.

אוקטובר 29

מקבת

מקבת'מקבת נכתב ב – 1606, לאחר שמלך סקוטלנד ג"יימס השישי, הפך  לגי"מס הראשון מלך אנגליה,

ואיחד אותם תחת כתר אחד.

מ ק ב ת היה מלך סקוטי מצליח שמלך מ- 1040 עד 10576.

הכס לא עבר אליו בירושה אלא ברציחתו של המלך וע"י עידודה של אשתו. זו היתה תופעה רווחת שמרבית מלכי סקוטלנד נרצחו בידי יורשיהם או יריביהם.

שייקספיר הושפע מ"דברי ימי אנגליה" של הולינשד, ןמאירועים של תקופתו.

מקבת היה מצביא בצבא של דנקן., גיבור צבא, לוחם שהמלך אסיר התודה שלט בכל מיני מחוזות. מקבת אמור היה לארח אותו. אלא ששלוש מכשפות מוזרות ומיסטיות , מנבאות להם כי מקבת יהפוך למלך, וחלומות של שלטון ושררה, יהיו בקשר בינהם ואכן, רצח מקבת את דנקן מתוך תאוות שילטון ומגלומניה שאשתו היא הדוחפת למעשה.

מקבת מאשים את השומרים ואת בני המלך

[מלקולם ודונלד ביין) , והמשטר הופך להיות טרוריסטי, ממשיך ברציחותיו, הוא מחסלאת בנקו ומחסל את משפחתו של האציל מקאדף.

בהיותו זר ומנוכר לכולם , מלקולם מצליח להימלט ולהפוך להיות גולה ונשבע לנקום. בינתיים, המלכה , אשתו של דנקן, מוטרפת ומתאבדת.

לבסוף מקדאף , הורג את מקבת ומלקולם הופך להיות מלך סקוטלנד.

הסיפור של שייקספיר, קשור למיסטיקה של הנשים המוזרות, והנקמה על על רצח כלשהוא, סופה ידוע מראש.

הספר נכתב בסוף ימי הביניים, וממחיש את אי הסדר , בין הטוב והרע, תאוות הממון, ההון , תארי האצולה, תפקידים ומשאלות כמוסות, מעבירים אדם על דעתו.

רלוונטי להיום – ראה הדיקטטורים היום במדינות ערב.

אוגוסט 9

עיניים כחולות למדי

blue-eyesכתיבה קולחת ומיוחדת, שפה עשירה ביותר. משפחה מיוחדת כולה מסתיימת בצליל נה – נה – נה.

כלומר – חנה יונה, יוהנה סימונה, דנה (הבת), אורנה – ירדנה. האם חנה שולטת בכיפה, לא משלימה עם גילה.

מקום מגוריהם בירושלים מאוד אטרקטיבי, במיוחד עבור כרישי נדל"ן. איש מטעמם, המשורר "חודר" לקומונה וכאן מתחילה מסכת יחסים מורכבת בין כולן.

כל אחת כולל החד הורית, מנסה לבנות את חייה מחוץ "לטווח" ואילו "הכוכבת" האם הופכת להיות פטתית ומוצגת באור של סוג "בובולינה" שחייה התרוקנו והיא לא משלימה עם מצבה.

כתיבתה של מגן מלאה במטפורות והיא ממחישה את דעותיה בצורה עמוקה ביותר, לכן כתיבתה שונה, עמוקה והעברית שגורה בפיה, אנו נכנסים לחולשותיהן לעומק, וכואבים את בעיותיהן, כי היא מצליחה להמחיש לנו זאת. " מקבץ טראגי בחדר".

היפה בספר לטעמי, תיאור חייה של כל בת בפרטי פרטים משעשעים, מחמירים ולא  שיפוטיים למרות היותם אחרים.

אוגוסט 9

גברת ורבורג

missvarburgשתי משפחות המתגוררות בסמוך, הופכות מסיפור באנאלי של התרועעות – לידודות מרתקת וקולחת ,שהקורא לא יכול להבין איך זה התרחש, וכך הקורא לא מניח את הספר המרתק הזה ולו לדקה.

לכך נחוץ  כישרון כתיבה בלתי רגיל,כפי שיש לעירית לינור שזהו לה ספרה הרביעי

[בתקופת מלחמת "צוק איתן"]. שירת הסירנה ספרה הראשון נכתב בתקופת מלחמת המפרץ!

שתי המשפחות חיות חיים שגרתיים משפחה אחת מהפשוטים יותר, במושגים של שנות השישים ומשפחה יותר מיוחסת כי האם עובדת בחוץ והינה רופאה.

וזאת לעומת "עקרת בית " ,השכנים, ההורים של הגיבורה, ואחיה המסור עמוס. ייתכן שהיתה השפעה של משפחת סירקין על אותה אם,מלבד חלוקים ונקיונות, ודאגה לילדים לא היה לה איזשהוא עולם אחר, ושהיא מחליטה לבסוף באומץ רב, ללמוד שיעורי נהיגה, היא משלמת על כך  בחייה.

היתומה שאנו לא יודעים את שמה, כותבת על חייה ברגש רב,מתעבת חצי עולם, ומאשימה את ראייתה הפסימיסטית, בכל מה שעובר עליה.

כל דמות "חובקת" את השניה. עמוס האח, החבר הטוב שלה, ניר סירקין השכן , מושא חולמותיה כל הילדות, אסתר האם של ניר, ורחל אמא החורגת ושני אחיה החדשים שכם נרקמת ביקורת תמידית.

אנו מתוודעים לסיפור שיכול להיות בכל בית משותף, שחוקרים את המתגוררים בו לעומק.

גיבורת הרומן הינה המתלבטת ביותר, וכאן נכנס הרקע הכואב המשפחתי, שאתה כמעט ולא יכול להימלט ממנו.

עירית לינור, הקימה פה צוות של גיבורים, שחיי היומיום שלהם אפורים , והרגש של אף אחד מהם לא ברור,חוסר ברק בדמותם. כתוב ביכולת מדהימה.