המפתח של שרה

סיפור המושתת על אמת – היסטורית, כואבת, בפאריס 1942, שבה הנאצים עורכים אקציה ומכניסים את משפחות היהודים ל"וול-ד'איב". לפני עזיבתם של שרה ומשפחתה הבת שרה סוגרת את אחיה, בארון ומבטיחה לו כי תחזור לקחתו מיד ועדיף שיהיה בשקט. את המשפחות האומללות, מעבירים לאושוויץ דרך שתי תחנות – ושרה ניתקת מאמה בכאב נוראי.

במחנה של הילדים היא הכירה שוטר מינקותה, שעזר לה ולחברתה לחצות את הגדר ובדרך לא-דרך הן הגיעו למשפחה, שדאגה להן, תוך כדי סיכון, כי יהרגו בעצמם.

כשהסתיימה המלחמה, עזבה את אירופה נטולת תקווה למצוא את משפחתה וכמו-כן נפרדה ממשפחתה המאמצת לעולם.

לימים הגיע לארה"ב, נישאה ונולד שם בנה היחיד.

במקביל לסיפור ההיסטורי הנ"ל (המצביע על אשמת השוטרים והאזרחים הצרפתיים, שעזרו בלכידתם של היהודים) מסופר כאן על העיתונאית ג'וליה גרמונד האמריקאית שבמסגרת עבודתה העיתונאית חוקרת את הפרשה לציון 60 שנה לגירוש יהודי פאריז ל"וול-ד'איב" אצטדיון הספורט).

העיתונאית הינה אמריקאית לשעבר הנשואה לאדריכל מצליח ויש לה בת שם זואי.

היא קשורה להוריו, שמתחוור לה כי הם נוצרים בליבם סוד נוראי.

מיד לאחר הלחמה הוריו עוברים לביתה של שרה כמו כל התושבים שמקבלים ת דירותיהם של היהודים.וברור להם כי נלקחו להשמדה. חייה של העיתונאית משתנים מקצה לקצה שהיא מבינה להיכן היא עוברת לגור יש בבית סוד נוראי.

בעל לא מקבל את מעורבותה הם נפרדים, בעל לא מקבל את מעורבותה הם נפרדים, היא

יולדת עוד ילד  וטסה לארה"ב עם בתה, שם נחשפת לצערה למותה של שרה הטרגי.

הספר הינו תעודה מחפירה להתנהגות האנושית של בני אדם שמרגע שהמלחמה מתקיימת יצורי האנוש הופכים להיות חיות אדם ומשרתם של מרצחם, ובמהלך, גם אלה שלא היו שותפים ישירות לאותה תקופה אדישים, לא פחות , ספר מרתק, על אומץ תושיה בניגוד לאופי נקלה….