הימים האחרונים של דוג טאון

קראתי על העטיפה האחורית, על המחברת ואת תוכן הספר, ותקף אותי היסוס , בקשר לתקופה שהעלילה מתרחשת, שרחוקה עידן ועידנים מזמננו היום.

העלילה מתרחשת ביבשת רחוקה , באמריקה של לפני 200 שנה, שהיא הייתה בראשית התהוותה, והתגבשותה כחברה ומדינה.

אודה על האמת לא פעם היססתי אם להמשיך לקרוא, כי זה היה קשה לעיכול,

זה מתחיל למעשה , בהתכנסות הקשורה למותו של אדם מבוגר שמצאו את גופתו בנוף סלעי, הסופרת מתארת את הנוף האנושי כיחידים ומשפחות, ורושמת את שמות הנוכחים בצורה די מבלבלת, בעצם כאן מתחיל פאזל השמות שניתן להבינו סופית בחלק באחרון של הסיפור.

בתחילה קיימת קצת אי הבנה , לגבי הדמויות ,והיות והיא סופרת ייחודית היא הצליחה לנתח כל דמות ודמות באופן אישי , עד התלבושת והאוכל.איך נראתה החברה השמרנית  דאז.למען האמת חיים די עלובים, שמתוארים ברגישות וגם סיפורו של הכלב זוכה כאן להבנה חריגה,הקורא האמריקאי יזכה לעניין רב בספר הזה.

לי אישית גרם הסיפור והספר, סיפוק ופתח לי אשנב לעידן אחר של חיים יומיומיים.

איך חיו אז ושרדו, איזה סוג התנהגות , וחיים ומוות שונים לחלוטין.

ספר זה הוא לא ספר מתח,הוא הצדעה לרוחו של האדם,

סופרת רגישה שקלעה לרגש של הקורא הסקרן.