ספר מרגש, פרשנות מיוחדת במינה לסיפורי המקרא. לפני היות לפיד שר האוצר, חטא לא פעם בכתיבה פרוזאית מעולה. לשון הקודש היא השפה שלנו – כלי הביטוי האולטימטיבי, ממנה שאבנו את שורש השפה העברית, והבנת הטקסט של האדם החילוני, היא שונה לחלוטין.

כמה סיפורים מרתקים לפנינו:

1. סיפור אברהם ושרי, שפה מתגלה אבי אבות האומה ללא רגש – אנמי – וכמו כן צייתן ללא אבחנה, בעיקר בסיפור עם נשותיו וילדיו (שרי וקטורה).

2.  הסיפור שאותי ריגש במיוחד הוא סיפורו של המלך שאול, שהלך לחפש אתונות ומצא מלוכה.

הפיקנטריה, והטרגדיה של מכלול תקופתו, יכולה לשמש ספר עב כרס בעצמו, יש פה הכל.

שמואל ששופך שמן על ראשו, הינו אויבו הגדול המנסה להכשילו בכל הזדמנות, הוא קורבני, חותר תחתיו ואז הוא תוקפו לאורך כל הדרך.

ילדותו בבית עלי הכהן, הינזרותו מהכל עושים עוול לאישיותו.

מתוך שליחות לדבר ה' – הוא חווה דברים שקשה להתמודד איתם, עד שבית עלי, שבו גדל מתחסל.

10 שנים היה שמואל מנהיג ללא עוררין, מוזכרים כאן שני ילדיו; יואל ואביה שחותרים תחתיו, העם כועס וה' רוצה להמליך מלך שיעשה שפטים בעם, שייווצרו חוקים לנהל את המצב.

שאול נבחר רנדומאלית, בן-אדם אהוב ונחבא אל הכלים. לחם את כל מלחמות ישראל וגם ניצח בהם. עד הגעתו של דוד בן-ישי.

בקרב האחרון נגד פלשתים בגלבוע מת שאול על חרבו, בהיותו בן-אדם בעל כבוד עצמי. פרשנותו של לפיד וידענותו פותחים לנו צוהר להבין את ספר הספרים באופן שונה.

איליקו היא ילדה שחוותה בילדותה טראומה מזעזעת (שקשורה לכביסה מסוג אחר) נושאת עד נישואיה את הזיכרון, מפנימה אותו ובבוא העת מוציאה הכול החוצה ליד בעלה.

במסע ארוך אל תוך הנפש, מגוללת אילדיקה שבדרך כלל היא שתקנית ומופנמת, ברצף את קורותיה מכפר ילדותה בטרנסילבניה ועד עלייתה לארץ, עם אחותה ואימה, כל קשיי ההסתגלות, ועד ההתפרקות הצפויה. סוזן אדם שזרה עבר, הווה ועתיד כמו אמנית היוצרת פסיפס לתוך מסגרת.

סיימתי לקרוא בשעתיים.

שמה של גיבורת הסיפור הוא כמיהה תעתוע, וכשמה כן מחשבותיה המקוריות, והמקריות של תנודות חייה. בעלה של כמיהה איתן הווטרינר, נעלם לפתע ובמאמציה להתחקות אחר מעשיו, היא מגלה בעצמה דברים שלעולם לא הייתה נחשפת אליהם, עד כדי כך שניסתה "להיכנס לנעליו" בעבודתו עם החיות.

ארבע עשר שנה של קביעות "מרדימה" ביחסים ביניהם, נפתחים נקבים בנשמתה והיא מתחילה לראות כי לא הכול מובן מאליו, והסוף מפתיע, כמובן.

זהו ספרה השני של חנה גולדברג המשוררת שעושה מהשפה העברית, "חוכא ואיטלולא" ספר משעשע מלא דימויים, יחד עם זאת, דמעה בזוויות העין נקווית, בסיפור הפרידה מן האם.

סיפור המושתת על אמת – היסטורית, כואבת, בפאריס 1942, שבה הנאצים עורכים אקציה ומכניסים את משפחות היהודים ל"וול-ד'איב". לפני עזיבתם של שרה ומשפחתה הבת שרה סוגרת את אחיה, בארון ומבטיחה לו כי תחזור לקחתו מיד ועדיף שיהיה בשקט. את המשפחות האומללות, מעבירים לאושוויץ דרך שתי תחנות – ושרה ניתקת מאמה בכאב נוראי.

במחנה של הילדים היא הכירה שוטר מינקותה, שעזר לה ולחברתה לחצות את הגדר ובדרך לא-דרך הן הגיעו למשפחה, שדאגה להן, תוך כדי סיכון, כי יהרגו בעצמם.

כשהסתיימה המלחמה, עזבה את אירופה נטולת תקווה למצוא את משפחתה וכמו-כן נפרדה ממשפחתה המאמצת לעולם.

לימים הגיע לארה"ב, נישאה ונולד שם בנה היחיד.

במקביל לסיפור ההיסטורי הנ"ל (המצביע על אשמת השוטרים והאזרחים הצרפתיים, שעזרו בלכידתם של היהודים) מסופר כאן על העיתונאית ג'וליה גרמונד האמריקאית שבמסגרת עבודתה העיתונאית חוקרת את הפרשה לציון 60 שנה לגירוש יהודי פאריז ל"וול-ד'איב" אצטדיון הספורט).

העיתונאית הינה אמריקאית לשעבר הנשואה לאדריכל מצליח ויש לה בת שם זואי.

היא קשורה להוריו, שמתחוור לה כי הם נוצרים בליבם סוד נוראי.

מיד לאחר הלחמה הוריו עוברים לביתה של שרה כמו כל התושבים שמקבלים ת דירותיהם של היהודים.וברור להם כי נלקחו להשמדה. חייה של העיתונאית משתנים מקצה לקצה שהיא מבינה להיכן היא עוברת לגור יש בבית סוד נוראי.

בעל לא מקבל את מעורבותה הם נפרדים, בעל לא מקבל את מעורבותה הם נפרדים, היא

יולדת עוד ילד  וטסה לארה"ב עם בתה, שם נחשפת לצערה למותה של שרה הטרגי.

הספר הינו תעודה מחפירה להתנהגות האנושית של בני אדם שמרגע שהמלחמה מתקיימת יצורי האנוש הופכים להיות חיות אדם ומשרתם של מרצחם, ובמהלך, גם אלה שלא היו שותפים ישירות לאותה תקופה אדישים, לא פחות , ספר מרתק, על אומץ תושיה בניגוד לאופי נקלה….

שלומי הבן של רוברט בטבריה , אחיו חיליק ואימו רוחמה מנהלים לנו את הסאגה.

דרך מחשבותיו של הנער ,ראיתו החדה ,הנבונה, נבנה פה סיפור מעולה, המרכז תקופה.

נזרקת אבן למים היוצרת שלוליות והן מקיפות מעגלי סיפורים ללא סוף, סיפורה של משפחה משנות השישים עד סוף השמונים.

שלומי הקטן וחברתו אלה, בת השבע, היו על הגג, שגופת אביה , אבק אדם ניצול שואה, מוצאת מהדלת, שמשפחתו של שלומי מעורבת בעקיפין, להתקף הלב שלו. הסיפור הזה מתלווה לאורך מאות העמודים.

הבת אלה קופצת אל מותה וניצלת, ושלומי האוהב אותה כל חייו , מנסה להושיט לה יד בחולשותיה ובדיכאונותיה.

אביו רוברט , נוסע אל הדוד בארגנטינה העשיר ומלא ייסורי מצפון {על מות סביו של שלומי בתאונת דרכים כשרוברט היה בן עשר} והופך אותו לבן אדם אמיד בדרך די מוזרה, שיכניס להריון את אהובתו הצעירה כדי שהדוד יהיה כבר אבא, והוא ישלם לו על כך ביד נדיבה. רוחמה האם מקימה מין בית תבשיל ועוסקת בבישולים ובהסעדה, שהיא נפרדת כבר מאביו, והוא גר מתחתיהם , מבלי שאף אחד יודע את הסוד בארגנטינה.

שלומי הופך להיות שף, בשלן מעולה בגיל מאד צעיר, ומבוקש, כך שעוזב את ללימודיו ועושה חיל עם אמו. הדוד ימיו ספורים ו ר ש ל מגיעה לארץ עם בנה גם יחיאל ופונה לעזרתו של רוברט, שבי שלומי וחיליק, ודורשת את שלה. על פניו, נראה כי סודות ושקרים במשפחה לא נגלים עד סוף החיים, ואנשים לוקחים את סודותיהם אל הקבר, אך לא כךהוא… וכך מתגלגלת ההגדה ועדיף שהקוראים ימשיכו לטעום בגדות

זרחין לדעתי חייב להמשיך לכתוב ללא סוף. הינו ממיטב התסריטאים והבמאים המוכרים בארץ. רשימת סרטים מעולה, ואני העברתי את סיפורי הספר הזה לרעי למכרי.

עלה והצלח!!!