מתכונים ומעשיות משולחן השבת של בית "אשנטי"

זהו סיפור יוצא דופן, על ילדי בית השנטי.

על מריומה , אישה יקרה שנאנסה בילדותה ופתחה בית חם לנוער חסר בית, דיירי רחוב אומללים, והפכה את ביתה הפתוח למקום חם ונעים עבורם, שכולל קידוש לשבת, ובישול עצמי שלהם כך שהספר הינו גם ספר מתכונים של החבר'ה.

המוסד הינו עמותה ואנשים יקרים תורמים להם מזון , כל שצרכים בסיסיים לא חסרים בעזרת אנשים טובים מכל האוכלוסיה.

הספר המדהים הזה מביא את הריחות והקולות, את הצבעים , ובדרום נבנה עוד בית השנטי, יפהפה, – מחומרים ממוחזרים,

האנשים שבאים לבקר שומעים את הסיפורים המרגשים בתוך אוהל גדול, מהגבר שמריומה נשואה לו כעת, אחרי שהתחבר לפרויקט חייה.

הספר מכניס גם כן תרומתו, בכריכתו הצבעונית, ובמטעמים שבפנים.

ישנם סיפורים ליד כל מתכון של בני הבית, וזה מוסיף נפך מרגש.

תודה מיוחדת ל"שטראוס" התורמים לה ם כפי יכולתם.

ספר מתח. טניסאית עבר בשם סוז טי, הנשואה לכוכב רוק מצלייח – נכנסת להריון, מקבלת בפייס – בוק , הודעה שהתינוק בבטן אינו מבעלה. הדבר מטריד מאד את מנוחתה, והיא נעזרת בסוכנה, שהוא גם בלש פרטי… והעלילה מתפתחת לדרמה ולתגליות מפתיעות ובלתי צפויות. הסיפור לווה במתח בלתי פוסק, ושאלות בלתי פתורות, המצטרפות לפאזלהמפוענח לבסוף. ספר הרפתקני מותח כפי שהרלן קובן הסופר יודע לבנות את המסתורין בספריו. הסיפור משתרע לאורך 15 שנה כולל הבזקים לעבר, ומתאר חיי זוהר מצד אחד מול עולם אומלל של נטילת סמים , וכל מה שמשתמע מכך. עוצר נשימה

סוניה נוסעת מברטניה, לחפש את שורשי אימה – מרסדס, שעזבה באוניה את בריטניה, (לשמור על ילדים בסקים אובדים) בעיצומה של מלחמת האזרחים, בספרד בשנת 1936.

סוניה נטשה את בעלה העשיר לאחר שפיתח בעיית שתייה. ומחתונה מפוארת בין השניים, נותר תסכול עמוק והחלטות של פרידה וחיפוש עבר משפחתה מצד האם.

כאן מתחיל סיפור מדהים, אוטנטי, היסטורי של תקופת מלחמת האזרחים בספרד, כשסוניה מגיעה לגרנדה נכנסה לבית הקפה של מיגל – בעיר אל באריל. הקירות מלאי התמונות בבית הקפה – סיפורו על קורידה, צוענים, סלסה ועל גדול המטדורים דאז איגסיו רמירז. מיגל סיפר לה את סיפור משפחת רמירז המפוארת שהתחסלה לאט-לאט במלחמת האזרחים שפרנקו השליט העריץ והפשיסטי ששלט בספרד והרס אותה.

בין האחים היה אנטוניו שהיה הומוסקסואל שגם הוא נרתח, ובתוך דפי הספר ממוחשת לנו התמותה האכזרית של אותם הימים.

מרסדס הבת המסורה של המשפחה, הייתה רקדנית פלמנקו שלמדה אצל הצוענים, ושם מצאה את אהבת חייה, חוויאר, גדול נגני הגיטרה באותה תקופה, במשך כל זמן המלחמה, חיפשה אותו ונצרה זיכרונו.

סוניה ממשיכה להיות עם מיגל, שמספר לה את קורות מרסדס, שלא חזרה יותר לספרד, בגלל מלחמת העולם השנייה, אימה קונצה הזהירה אותה לא לשוב לספרד וכן על חיסול כל משפחתה.

סוף מדהים, הספר כתוב בכישרון, שילוב של היסטוריה, רומן, מוסיקה, פיוט, רגש, עומק ודמעות סביב הכל.

רות לוי יאנג אמריקאית בת לאם סינית, חושפת את עבר משפחתה, רגע לפני צלילת אמה לעולם השכחה, ופותחת בפנינו סאגה משפחתית, המייצרת דיו וקליגרפיה אי שם ב"עמק הדרקון" 200 ק"מ מפקין. סב המשפחה, מקבע עצמות, (עצמות ניבוי העתיד), רות מגלה כי סבתה, למעשה ילדה את אמה לא בצורה חוקית, ואמה מילדות אומללה, עברה כברת דרך מרתקת (במשך מלחמת יפן וסין), עד הבריחה להונג קונג ומשם לסן פרנסיסקו, ושם נולדת רות – אמריקאית שחיה עם בן זוג רגיל עם 2 ילדים. יחסי האם והבת מעתה מתחזקים לקראת סיום, ההבנה והכרה בין השתיים מגשרת על תרבויות ושנים. פשוט מצויין ! ! !

4 סיפורים מתורגמים של סופרת איטלקית נודעת. לכאורה, סיפורי משפחה תמימים שבכל סיפור קיים בחיינו משהו מוכר, מפלח, כואב ומשמח. סיפורי חיים עם ניחוחות איטלקיים (גם עירוניים וכפריים) שנותנים לנו תקווה אך לא אשליה, ובכל העולם "אין חדש תחת השמש" אדם הופך להיות לעיתים חיה עם יצרים, ואילו החתולים בסיפור האחרון (בורגנות) הופכים לאנושיים.

בראוויסימו לתרגום.

רוזה בתה של אנ'גלה התיתמה טרום לידתה. הפורעים

בירושלים רצחו את אביה.

אנג'ליקה אמה – התוותה לפניה דרך חיים מיסטית ואינטואטיבית, אמונות תפלות, ו –  המון שמחת חיים.

רוזה היפה והשמנה בנשים, התחתנה עם יוסף, דודה שגדלה וכך החלה להביא לעולם ילדים בקצב.

הסיפור מלא אוירה של ריחות כביסה, שומשום, וירושלים שלאחר 48,.

האושר והכסף שררו במעונם בשפע, וכמו שתמיד זה קורה, נגמרת האידיליה …

רוזה כדמות נשית, שהיא סמל  אימהות והתשוקה, והאהבה "מעבירה את עיננו בדילוגים על פני עמודי הספר"

מחברת "ארבע אימהות" וחוויה יפנית, ממחישה בכישרון את המשפט כי הספר הינו החבר הקרוב שלנו.

פרופסור אלי ענבר, שוכב מחוסר הכרה עקב תאונת דרכים. נדמה כי הסיפור האישי נובע, מתוך דימדומיו בתוך המכונות המחזיקות אותו בחיים.

הנשים הדומיננטיות בחייו, הם אימו גרסייה, היווניה, אישתו לילי (אם תאומיו), ותיקי חברתו בשלוש השנים האחרונות. במבט לאחור אלי, חייו דמו לאצה בים, הזורמת לה ללא כל חוט שידרה. וללא שום התחייבות.

סוג של התמוססות רגשית, ריצוי של רגע, ולאחר מכן, הריאקציה הינה: נטישה וכאבי לב מצד כל מקורביו.

וכך נוצרת לו דמות

שמה של גיבורת הסיפור הוא כמיהה תעתוע, וכשמה כן מחשבותיה המקוריות, והמקריות של תנודות חייה.

בעלה של כמיהה איתן הווטרינר, נעלם לפתע ובמאמציה להתחקות אחרי מעשיו, היא מגלה בעצמה דברים שלעולם לא הייתה נחשפת אליהם, עד דכי כך שניסתה ל"היכנס לנעליו" בעבודתו עם החיות.

ארבע עשר שנה של קביעות "מרדימה" ביחסים בניהם, נפתחים נקבים בנשמתה והיא מתחילה לראות כי לא הכל מובן מאליו, והסוף מפתיע, כמובן.

זהו ספרה השני של חנה גולדברג המשוררת שעושה מהשפה העברית, "חוכא ואיטלולא" ספר משעשע מלא דימויים,יחד עם זאת דמעה בזווית העין נקווית, בסיפור הפרידה מן האם.

להיות בתוך יער בולון שבפאריס, ולקרוא את הסיפור של  "שרי" של קולט נותן משמעות אחרת לקריאה ולכתיבה.

סיפורה של לאה הנושקת לגיל חמישים, והילד, תרתי משמע  , "שרי" והקשר הבלתי אפשרי שנוצר בינהם, כל הגחמות, הרומנטיקה, והקשר הבלתי אפשרי, באים לידי ניטוי בשיחות סלון,שבינהם נמתח חוט של כאב מתוח, וגחמות של שניהם, מיוחדות במינן.כתיבתה המרגשת והמאלפת, משאירה אותנו הקוראים פעורי פה ונשמה.

כמה אפשר לרשום ברצף את הרומנטיקה והסקס, עם נגיעות קטנות בנימים, רק פאריס הנהדרת ברקע יכולים להסביר זאת.

הסוף הינו מפתיע, ומוזר כשמשך לקשרים הנרקמים.