צעיר ישראלי, שסובל מהלם קרב, מונע מהוריו, שינה, ומדאיגם ללא הרף,

מגלה כי שטיח מיוחד שבחדרו בעל ערך שלא יסולא מפז.

בעקבות הגילוי החליט לקום ולחפש את אורגת השטיח האמנותי גם אם יצטרך להגיע לקצה העולם..

הרפתקאותיו נכנסות להילוך גבוה עד אשר הוא מאתר את האישה האומללה, אורגת השטיחים שסיפור חיה הוא בלתי יאומן. במהלך אומנותה, היא נאנסה ונפצעה, ובהיותה נכת גוף ונפש לא הצליחה לארוג את השטיחים  הללו.

כדי להתעמק בסיפור הוא טס לטורונטו שבקנדה, לפגוש את בן דודו, עם שם כמו שלו,

ובדרכון מזויף ,ע"ש דניאל וויס, הוא מגיע לאיספהן שבטהרן.

כוחות הביטחון, בטוחים כי בידם נמצא מרגל, לאור מערכת היחסים המדינית, הרעועה , שיש לנו איתם.

מסתבר, כי ישנם עוד שני שטיחים מאותה סדרה- ועד אשר הוא מגיע אל בתה של האורגת,

שמצליחה לתקשר אתו ולשחרר מעט מחולייו הנפשיים,עובדים השירותים החשאיים שעות נוספות כדי לנקותו מכל אשם פוליטי, וכך זוכה דניאל להרפא קמעה מעברו הטראומתי.

שמואל פרץ הישראלי כבר כתב ארבעה ספרים.

הספר הינו מורכב ופרץ מצליח באמנות הכתיבה שלו לסגור מעגלים בסיפור שלא ,תיאמן רמת הדמיון הכל כך אקטואלית ומציאותית. מענין

אסף נער בן 16 עובד בחופש כפקח בעירייה. אוסף מהרחוב כלבה בשם דינקה.

ארבעה ימים היא רצה כשבעקבותיה אסף לגלות את תמר, אתה גדלה. תוך כדי דילוגים על מדרכות, בסמטאות ובחורשות, מתגלה סיפור מדהים על תמר הנערה המנסה להציל את אחיה המסומם – שי, שניהם גאוני מוסיקה, המופיעים כחסרי דיור וקבצנים, עם נגינה ושירה והכובע ה"אוסף" את המעות עובר לקבוצת עבריינים שהשתלטה עליהם.

ארבעה ימים של חיפושים וגילויים מסעירים על שתי משפחות של אסף ותמר, שכנראה נועדו זו לזה וזה לזו.

אנו פוגשים דמויות הקשורות לגיבורים שכל אחד מסמל "פיגורה" שאנו מכירים מחיי היום יום, ובעצם לא מעניקים להם את החשיבות המגיעה להם. למי יש זמן?

סוחף אינטליגנטי וכן, זהו דוד גרוסמן

אסתר הכותבת טור בעיתון, נשואה לגדעון, איש פוליטי ופציפיסט מפורסם. היא נוסעת עם אסף, הנהג של בעלה לטקס של בנה בצבא.

אסף בקסמו הרב, שובה את ליבה ומספר לה את סיפורה של סבתו – רבא רבקה, על תולדות זיכרון יעקב – היא זאמארין, שנבנתה בימי העלייה הראשונה ע"י עולים דתיים מרומניה. התמכרותה לבחור ולסיפור משבשת את יחסיה במשפחה.

הסבתא והרקע העני והמדכא מחברים את אסנת לעברה, היא נסחפת למערבולת רגשות גם אליו וגם למיתולוגיה המרתקת של אותה תקופה.

בלעתי בנשימה עצורה. לחובבי היסטוריה.

מדוע נקרא הספר "גרעינים לבנים" ?

כל יום שישי אביה האלמן של אסנת דאג לקנות לה גרעינים לבנים – אם תאכל את העוף המכובס שבישל לה.

שפתו העשירה של הסופר,ידועה לרבים מהקוראים.

ספר ראשון של הסופר שנכתב ב- 1980- ואנו מבחינים בייחודיות הכובשת לב, ובעברית המיוחדה ,

המחלחלת אלינו יחד עם שורשיו הירושלמים.

קלרה בחורה צעירה ותמימה, נישאת לבחור שהינו נכה גופנית ונפשית ע"י שדכן,שמו אלליהו, בן זקונים לזוהרה, ונכד לסולטנה הכה חולה.

חייהם של המשפחה הזו ללא גבר תומך וילדים בוגרים הנשואים בעצמם, היא לא מטבנת, הכנסות דלות ועוני מרוד בכל צעד ושעל.

בין השורות מומחשת הבורות, צרות האופקים, ביש גדא, אמונות תפלות , ללא העתיד הלוט בערפל.

תיאוריו של בניה סרי, חודרים לליבנו , אוזננו כרויה לכל הגיג,ודמויות כמו חכם דואק,אבא יצחק המסרב למות, סולטנה הסבתא החולה

סיפורה של הקונסיירג" (שוערת מעלית) בפאריס בשם מישל , שבתפקידה הינה "כל בויניקית" של הנובורישים הגרים באותה כניסה. היא יודעת את שמם , את עיסוקיהם,והצצה קבועה אל חייהם הפרטיים.

מישל אוטודידקטית – אינטלגנטית יוצאת דופן, הפכה את מחשבותיה ובדידותה לחייה העיקריים. מלבדם קיים היה גם החתול ועוד עובדת במשק בית , מנואלה , שאיתה היא מיצתה את כל הענין החברתי.

במעמדן, ובגילן המתבגר ,זה היה סוג של נחמה אמיתית.

במקביל. סיפורה של נערה מאותו בנין, שקצה בחייה ובבני משפחתה והיא מוצאת כר נרחב לדמעותיה ,

דווקא בביתה של מישל.

בקיאותה בספרות ובמוסיקה, צניעותה הרבה , והלך מחשבותיה משכו את תשומת ליבו,

של שכן שעבר להתגורר שם, עשיר ביותר, שהחליט לחזר אחריה, לאחר ששמע מפניני לשונה.

התיאור של החיזור והיציאה המשותפת, מתוך שבלול חייה, פשוט כתוב כל כך מרגש כי תיאור המחשבות הינו מוחשי  ביותר.

התמודדיות עם מצבי לחץ, חוותה בעברה עם מות בעלה לוסיין, בהכרות עם השכן, האמוציונאליות שבה לא עמדה בריגוש היתר והיא החליטה לחזור לשממונה, הבטוח , והעיקר לא לזעזע את אמות הסיפים.

הנערה ניצל, וקיים פה סוף טראגי לא מצופה,

ובספר זה ישנם משפטים חכמים שמתחשק לך לפתוח מילון ולשלפם מדי פעם בעת הצורך.

שני סיפורים טראגיים המצטלבים , ויוצרים סיפור מרתק. כל הכבוד לתירגום.

כבר מהעמודים הראשונים של הספר היה ברור לי שאני קוראת סיפור שנכתב בסגנון שטרם נתקלתי בכמותו.

סגנון מוזר שלרגע תהיתי,אם להמשיך בקריאה או לא.

מסופר פה על דמות של אישה שלכאורה הינה אישה פשוטה וברורה, אבל בהצצה לעברה, בהבזקים של "פלש בק" , נראית אישה בעלת מורכבות מתוכננת , המתוארת ביד מקצועית על כל תכונותיה.

בכל הסיפור שבספר,אין ולו דיאלוג אחד, ובזה ייחודו.

הוא מחזיק את הקורא , ע"י מעברים בין ההווה לבין העבר, בין אישיות פשוטה לבין דמות יותר מתוחכמת.

כקורא שחיפש ריגוש בסיפור שבמהותו סיפור לא מסובך, אני הופך להיות הפסיכולוג של האישה עם עין בוחנת וחדה החודרת לתוך נפשה של האשה ה"מהרהרת,. בחלק נכבד מחייה בעבר לבין חייה בהווה. עם כל פשטותה הנפש הינה "מסוכסכת" אבל יכולה להבחין בין  לחיות בהרמוניה ומתי להתפייס כאילו שהיתה פסיכולוג שעמד על המשמר ומטפל בשפיותה ביד מקצועית, וכאן גדולתך מר ברדוגו, שידעת לנווט את הצופה שימצא ענין בדמות של הגיבורה הראשית , ולא בכל הלבטים שלה לאורך כל הספר.

יכולת לקצר בקטעים מסוימים אבל זה נסלח בהיותו ספרך הראשון שכתוב בסגנון מיוחד ויוצא דופן לכל הדיעות

יישר כוח!!!