ספטמבר 12

נידונה לחיים – חנה נדיר

convicted_to_life
ב- 2010 פרסמה גב` חנה נדיר את זכרונותיה, "שפרצו" בצורה די מסודרת ונתנו לנו תמונת מצב של עוד משפחה , אם ובת ששרדו את התופת של אותם ימים.
בשנת 1935 חיתה משפחה יהודית רגילה, בוורשה בפולין. הוריה שניהם הגיעו ממשפחות תרבותיות וחילוניות, שלא צפו את הטרגדיה הממשמשת ובאה. לאחר כמה שנים פרצה מלחמת העולם השניה (1939), וגורל היהודים נחרץ.
סיפור השואה ידוע ומשמש טראומה משך עשרות שנים לניצולים ולדורות הבאים. חנה מנסה בספרה לפרש את מחשבותיה, לתהות, ולשאול: "מדוע ההגיון והדעת נכנעו, והרשו לפרחח הזה לעלות לשלטון"?

לאחר הפוגרום ב- 1938- בליל הבדולח , וההבנה כי אין תקווה ליהודים באירופה, החליט האב שמחה לברוח לכיוון ביאליסטוק ברוסיה.
בכתיבתה ניתן להבחין כי היא מחוברת במדויק למאורעות ההסטוריים ומצמידה אותם לאירועים האישיים וכל זאת דרך זיכרון של ילדה ממש קטנה.ולדוגמא , הסיבות להתרחשות השואה, ציוני דרך בהתקדמות הנאציזם, רוסיה – פולין, וכמובן סטאלין.

האם היא הדמות הדומיננטית לאחר מות האב ברוסיה בהיותה בת חמש. שתיהן בבחינת " אוד מוצל מאש"
הן בזכות הנסיבות האקראיות והן בזכות האם המדהימה, המוכנה להקריב את חייה למען ילדתה ,ואלמלא גבורתה של האם, ייתכן שספר זה לא היה נכתב.

הנדודים עם האם ומות האב הם כפצע מדמם לאורך הסיפור אבל נחמא פורתא , כשבסוף המלחמה הן מגיעות למחנה העקורים "ברגן בלזן" ומשם מפליגות בשנת 1949 לישראל. (לא לפני שהצליחו להגיע לפולין ולראות ששום דבר כבר לא מה שהיה)
האם המשיכה לעבוד בארץ, זכתה לנחת מבתה יחידתה שזו הקימה משפחה, שחיבקה את שרה והוקירה
אותה ,עד יום מותה.
הגב' חנה נדיר עשתה עבודה יסודית של איסוף חומר סודי, ותיעוד של אותה תקופה, ויצרה סיפור מרתק בכתיבה זורמת וללא התפלספות מיותרת. הקריאה סחפה אותי עד הסוף ולדעתי ראוי להקריא ממנו בכל בתי הספר ביום השואה.


תקצירים נוספים


תגיות: ,

Posted 12/09/2010 by admin in category "ספרי אוטוביוגרפיה

22 COMMENTS :

  1. By חגי אלוני on

    ספר מעניין ומרתק ומרגש, במיוחד מאמצי האמא של חנה להשרדות בתנאים בלתי אפשריים.

  2. By נתן שרון on

    גב' חנה נדיר מתארת בכשרון רב בספרה, את הדרך הארוכה מלאת היסורים של "היהודי הנודד"(שתי נפשות אצילות-האם ובתה הפעוטה) כאשר בסוף הדרך מדינת ישראל קולטת אותן בזרועות פתוחות.

  3. By שולה זכאי on

    היה מאלף להתוודע לאמך דרך סיפורך . יישר כח. .

  4. By נירה לב-ארי on

    עבודה מרגשת, קראתי בנשימה עצורה. בסיפורך הנצחת את אמך המיוחדת ואצילת הנפש והצלחת לשלב בין האירועים האישיים להתרחשויות באירופה. המחקר והמאמץ שהשקעת ניכרים והקורא, הצעיר במיוחד, מרחיב ידיעותיו ולומד. עכשיו ספרי את סיפור חייך הבוגרים בארץ, נראה שאת נהנית ממלאכת הכתיבה. בהצלחה.

  5. By דגול דורין on

    כתוב בצורה מקצועית וברורה עוד סיפור מרגש ,קראתי ברץף ,ולאחר מכן
    עניינתי עוד גורמים בספר מקורי זה .כל הכבוד לך חנה נדיר יקרה.

  6. By דר' מירב רוזנפלד on

    שלום רב,

    את הספר לא קראתי אולם את חנה זכיתי להכיר היום בדרכי לאוניברסיטה.

    חנה, אשה עם נעם הליכות שובה לב, סיפרה לי את סיפור חייה המרתק והכואב

    באופן מופלא שמילים אינן יכולות לתאר.

    מדבריה ניכר היה לי כי היא אשה רגישה, חזקה, ומאוד אופטימית. וכשהסירה את

    משקפי השמש מעל עיניה – ראיתי כי הילדה הקטנה שבה חיה, תוססת, מקווה, ועדיין נותנת לחיים ולכל אשר בם לשמחה ולהפתיעה.

    אכן, כשמה כן היא – חנה נדיר(ה)

    ואני רק רציתי לומר לך תודה.

    מירב

  7. By ציפי on

    חנה יקירתי,
    אודות לספריה במועדון התוודיתי לספרך וזה עתה סיימתי לקראו. כל הכבוד לך שהעלית את סיפור חייך על הכתב – עדות לדורות הבאים של משפחתך ושל האנשים כולם. אהבתי מאוד את השילוב של ציון האירועים ההסטוריים. כל לחי, חנה.
    ציפי.

  8. By יהודית גליקסברג on

    לחנה,
    בהתרגשות רבה קראתי את ספרך.
    ראיתי את עצמי ומשפחתי בתוך הספר.
    גם אני כילדה הייתי פליטה מפולין ברחבי בריה"מ.
    הגעתי ארצה דרך עליית הנוער ( בלי המשפחה ), מדינת ישראל הייתה עבורנו
    ועבור רבים אחרים בית אמיתי שקיבל אותנו בזרועות פתוחות.
    ישר כוח על סקירתך המלומדה, תקופה זו "בהסטוריה" של עמנו, אכן אפשר ללמוד מזה הרבה.
    בהוקרה רבה ובידידות,
    יהודית גליקסברג

  9. By שמחה נדיר on

    דרך מרגשת ביותר לדעת את ההיסטוריה של משפחתנו.

  10. By דפנה לב on

    קראתי בהתרגשות את הסיפור הנוגע ללב של חנה.
    הסיפור מרגש במיוחד בנוסף למה שעבר עליה מעצם הכרותי את חנה
    כאשה תוססת ומלאת חיים, המבקרת בקביעות במועדון החברתי של ניצולי השואה בגבעתיים.
    כאשר אני פוגשת את חנה וחבריה במועדון ובארועים אחרים, שומעת מרבים את
    בסיפורים שחוו, חשה התרגשות עצומה לנוכח העובדה אין בנו את חייהם מחדש.
    ממליצה בחום לקרוא ספר זה ולהעבירו לדורות הבאים כדי שיבינו מה הם השורשים שלנו ובזכות מי אנחנו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים