דצמבר 10

לו הייתי פיראט – ירון לונדון

ifiwasapirateמדהים, מרתק ומיוחד. אינטלקטואל, היסטוריון בעל כישרון ווירבאלי, שנון…  שנון…

 

צעדתי איתו בספר לאורך ההיסטוריה של תקומתו.

שבעים וחמש שנה עם זיכרון שמסדר לנו את הפרקים ההכרחיים מתקופת המנדט, ועוד מוקדם יותר ההיסטוריה המשפחתית של אימו ואביו. כל מי שבגילו, יכול לחוש את משק כנפי הזמן שלנו בארץ בתקומתה ולפניה.

 

מעבר לסיפור האישי הכן בצורה מפתיעה, זקוקים אנו למילון עברי-עברי על מנת שנבין את כל הדקויות.

 

"אלבום הכשלים" ביחסיו עם הוריו נותנים בו את אותותיהם. אביו השחקן, מה"מטאטא" ועד ה"אוהל", הגיבורים והשחקנים, יושבי כסית ואיזור רח' גורדון ליד דיזנגוף, ממחישים לנו איך הסתלק לו הזמן מבלי שוב. בהיותי ילדה תל אביבית ובוגרת הגימנסיה הרצלייה, כל מילה עליה בסלע, מה עוד שברוך בן יהודה המנהל המיתולוגי היה דודי היקר והחכם. חובה לצטט את ביטוייו של לונדון, כי לדעתי הוא חיבר שפה מרתקת שצמודה לרגילה כל תקופותיו: "טנדו" "עלי כותרת" יחסיו בתקשורת ועשייתו הבלתי נלאית כתובים פה, ולא כסיכום, כי לאחר מותו של מוטי קירשנבאום שהיה צמוד לו במשך 13 שנים, בעשייה של מהדורת חדשות יוצאת דופן.

לונדון ממשיך בדרכו ללא חסם וללא נגף משום כיוון.

כי זה הוא !!!


 

תקצירים נוספים


תגיות: ,

Posted 10/12/2016 by admin in category "ספרי אוטוביוגרפיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים