הר האושר – אמיר גוטפרוינד
הסופר נפטר בגיל צעיר יחסית (52), כשטרם סיים את ספרו האחרון, שכמובן מסמל פה את "הר האושר" של ישו מעליו בכפר נחום בכנרת.
הרומן מתחיל בשיר "קשתות רומנסקיות" של תומאס טרנסטרומר שזכה בפרס נובל.
הרומן המיוחד הזה (עם הומור בכמה דמויות; כדוגמת דורין ה"בוסית" המשעשעת של שירי) טראגי ונותן תחושה גם של כאבו העמוק של הסופר. אין פה יגון לאורכו של הספר אך התחושה של פאטאליזם קיים.
יכולת ניתוח הדמויות שלו, והעלילות הבנויות כמו פאזל, מכאן ומשם, לא משאירות את הקורא "בדרך נבוכים" אלא, חרף הפיתולים, מגיעים לנקודות התחלה וסוף.
פרופ' ניטר משטוקהולם, הינו חוקר ניאונאצי (מימי ליל הבדולח) שבאקראי נפגש עם שירי שלה גבר והיא יחצנית בתחילת דרכה.
2 הסיפורים של השניים רוויי בטרגדיות והם חיים בצל עבר קודר. המסע בין הארץ לשטוקהולם, נותן לנו לראות כי בבלתי אפשרי ישנה אפשרות וזו התאהבות בין הפרופ' לשירי. מההיסטוריה של מלחמת העולם ה- II שהיא ברקע הדמויות – נוצרת אפשרות לחיים טובים יותר.
בדרכו המפותלת והמסבירה, נראה שהאירועים הקטנים הם המובילים לבסוף לפגישה המיוחלת.