קובץ נבחר , ליקט ותרגם נימר נימר

נימר נימר, הגר בכפר חורפיש (היתה לי זכות גדולה להתארח אצלו)

היה בעברו מחנך יועץ חינוכי, שעשה עבודה נפלאה ומבורכת, כתב ספר עם צליל פוליטי אך לא רק.

שתי התרבויות העברית והערבית משולבות בחייו ובחיי היום יום שלו. משפחתו עניפה ומוצלחת ביותר גם מבחינת לימודים ועשייה.

הספר מכיל שירה פרוזה ,הגות ודברי ערך על תקווה לשלום.

לקט מגוון ממטעמי ארצות ערב, דבר החשוב לקורא הישראלי.

נימר מוזמן לערבים ספרותיים, שפתו העשירה קולחת והידע והזיכרון שהוא מפגין פשוט יוצאי דופן.

הרבה תרגומי שירה ממשוררים מארצות ערב,

קובץ זה תורם תרומה נאה, לשתי התרבויות האחיות, הכאבים הגעגועים,, פניני היצירה הערבית.

אמיץ וחכם, חובה לקרוא ולנסות להבין לבטים של שכנינו.

לקט של חנה יעוז – מערכת "עקד"

אסופה נהדרת של שירי משוררים שרובם ככולם ידועים, ולהם ספרים גם משל עצמם.

היריעה חסרה עוד משוררים, אך המסגרת היתה כאן מצומצמת.

מ ד ל י ה  ר ב י ק ו ב י ץ  –  ששיריה נוגים כדמותה "ביום השבת: " שם ידעתי חמדה שלא היתה כמוה"

ד ו י ד  א ב י ד ן  שנותר חסר כל בערוב ימיו בעיר: " אנשים ינשמו בכבדות כמו בתום דהרה עתיקה"

כמו כן גם משוררים כדוגמת דויד רוקח המפורסם, וחיים גורי עם "מעשה ביונה"

משה דור, עליזה נהיר , איתמר יעוז קסט, יהודה עמיחי ואמיר גלבוע

והנה קטע מיהודה עמיחי המדהים ועל שירו הארוך: ירושלים 1967,

"שדי עבר נפגשים עם שדי עתיד

מואר מגדל דויד ומוארת כנסיית מריה.

ירושלים עיר יחידה בעולם

שבה ניתנת זכות בחירה גם למתים"

שירה של רינה שני מזכך ועצוב, כמו כן שולמית הר אבן, ובכן כולם במיטב שיריהם החודרים לנפש.

לדעתי אחד מספרי השירה המורכבים , שבכל דור ודור ראוי לקראם ולהתענג.

שני שירים מולחנים שלדעתי חטאנו עד עתה שלא כתבנו, למה התכוון המשורר, וטרם ציינו את גאוניותו.

מילים שנעלמות מהלקסיקון לאט אבל בטוח, ככתבו באהבה חמה למולדת, הדמעה שמתחברת לטל, ענבלים במרעה, ועל העיר עפות יונים, וכמובן עם הרוח הנודדת, לא ניסע הרחק מכאן.

בקרון נושן הלילה מגיע העירה, אוהלים נטויים, ואנו חוזרים לנוסטלגיה של ארץ ישראל בחיתוליה, שמנפנפת במטפחת אל מול חופי וחולות הים החמים.

נעים להיזכר, ולחשוב על כוחה של מילה מנוקדת עד כמה היא מרגשת. ספר ליד המטה,לשוחרי עברית צחה.

תחילת המאה ה- 19, איתמר בן אב"י (בן ציון), בנו של מחייה הלשון העברית, אליעזר בן יהודה, מתאהב נואשות בלאה אבושדיד, ממשפחה ספרדית מפוארת שלא מקבלת לזרועותיה את המשכיל האשכנזי העני. ספר כמעט דוקומנטרי, במכתביו של איתמר נחשפים רגשות מדהימים המבוטאים בשפה העברית המתחדשת.

דבורה עומר מדייקת בפרטים הביוגרפים של המשפחה ומוסיפה צבע לתיעוד הנ"ל.

שירה פיוטית ואהבה ללא גבולות, לצמאי דעת וחובבי היסטוריה, נאיביות ורגש.

המשוררת אבדה את בנה והאובדן והשכול, לילות חסרי מנוחה הביאו אותה, לכתיבה מצמררת שנובעת מתוך ה א י ן.

הספר עצוב לקריאה ובכל עמוד, ישנה תמונה מנופי ארץ ישראל .
כאן ניתן להבחין בשני דברים שכמעט שכחנו, שארצנו הקטנטונת המלאה ביפי הטבע, דבר נוסף , שמשפחות השכול מתמודדות בגבורה עילאית, ואנחנו האזרחים הקטנים והשלווים, איפה אנו נמצאים בשבילם בחיי היום יום העכורים.
ציטטה: "כעלות השחר"

וכמו שהשמש אחת יש ילד אחד,

שעולה בבוקר שלנו
כעלות השמש לזרוח.
שמביא אתו תקווה
וכוח

להתחיל יום חדש. ברקע שיר זה, החרמון עם שחר.

זה לא ספרו הראשון של אברהם, המיטיב לבטא את תחושותיו, וכאן, בקומץ מילים.
הכריכה, עריכת הדפים, והשירים הקצרים והקולעים, עשויים בטוב טעם. מורגש הסבל והכאב לאורך כל הספרון, והזעזוע קשה.

" קרית שאול שעה אחת עשרה.
יום שישי דגל לאום עוטף ארון.
כמתות אפורות מכוונים אם שש – עשרה
והציפורים עפו ל – ע ז א ז ל.

לאה טרן, כמשוררת ותיקה, משלבת בכתיבת שיריה, החודרים עמוק ללב, אתיכולותיה כאמנית מגוונת ביותר.
את השפה העברית "עירסלה" מכל הכיוונים, וכך,שאנו גולשים משורה לשורה ,מתוודעים יותר לתכנים.
שפה מאויירת, מפוסלת, מצויירת ועשירה בדימויים, נוגעת בהומור, בכאב לב ורמזים אוטוביוגרפיים, הקורא נחשף גם למשפחה שברקע, שבכל אובדן מתפרץ מטר שלכתיבה ודמעות. מרגש מאד.
ציטטה שבחרתי חושפת קמעא : "יש משהו עצוב בקמילת ורד,
גוף מקומט של אישה
כלילת יופי נושרת
וחוזרת לענף..

יש משהו עצוב בהורים
משתרגים על זקנת קיומם
בכסאות גלגלים…"
השירה משאירה חומר למחשבה גם שאתה הקורא מסיים את הקריאה…רוחה

זהו ספרו השביעי של שי וייסברג.
נכתב כספר שירה לא שגרתי. כשהקורא מעיין בכל פרק, קשה לו להתעלם מן הרגש העמוק והכואב, אך לבסוף נראית איזו שהיא קריצה, וסוג של הומור – שמאזן את הנוגות והמלנכוליה ששורה על תעתועי חייו,
אכן קיימת כאן תחושה של התרסקות אך מיד אחריה תקומה מידית, עם תובנות חדשות לחיים, הבאות לידי ביטוי ביישומן:
תוך כדי קריאה מתגלה אדם רומנטיקן ללא – תקנה, והתשוקה נחשפת בכתיבה מרגשת, וישנן קטעים שעדיף לקראם שוב ושוב, כדי לחוש את השפה העשירה, שמבטאת את יכולת הכתיבה המדהימה שלו.
אישית אהבתי ביטויים שאאמץ אותם הן בדיבור והן בכתיבה כדוגמת:"אלת המזל אוהבת את הנועזים-
המעיזים " "נערו חוצנכם, קרעו מחלצותיכם החונקות את חייכם, העזו להעיז,
העזו לחוש ולבדוק.. הרשת תיפרש"!
לגבי בחירתו בחיים היותר פשוטים שמדרך הטבע משבים את הזמן ומרגיעים את הלחץ, הרי קטע מדהים: "דאגותיכם כצליפת שוט באחורי הסוס הדוהר אל תהום חייכם!.. מה לך כי תיעצב נפשך על הבלים???
מסמר ועוד מסמר _ דאגה ועוד דאגה .. בארון המתים שלכם!!!