דצמבר
21
אהבה היא שיחתי
לאה טרן, כמשוררת ותיקה, משלבת בכתיבת שיריה, החודרים עמוק ללב, אתיכולותיה כאמנית מגוונת ביותר.
את השפה העברית "עירסלה" מכל הכיוונים, וכך,שאנו גולשים משורה לשורה ,מתוודעים יותר לתכנים.
שפה מאויירת, מפוסלת, מצויירת ועשירה בדימויים, נוגעת בהומור, בכאב לב ורמזים אוטוביוגרפיים, הקורא נחשף גם למשפחה שברקע, שבכל אובדן מתפרץ מטר שלכתיבה ודמעות. מרגש מאד.
ציטטה שבחרתי חושפת קמעא : "יש משהו עצוב בקמילת ורד,
גוף מקומט של אישה
כלילת יופי נושרת
וחוזרת לענף..
יש משהו עצוב בהורים
משתרגים על זקנת קיומם
בכסאות גלגלים…"
השירה משאירה חומר למחשבה גם שאתה הקורא מסיים את הקריאה…רוחה