סמי מיכאל אחד מגדולי סופרנו, כתב ספר מעניין.

כאמאל הילד ומשפחתו קבלו בפתח ביתם את המשרתת האומללה; ללא שכר, רק קורת גג.

הן הגיעו מהרובע העלוב: "ראס אל צ'ול" אל רובע יחסית אמיד, כשתוחלת החיים של עלובי החיים שם, הייתה טביעת אצבע של עוני ומחסור.

לימים, הילד כאמאל, שהגג בביתו שימש להם ללינה קבועה בימים החמים, מתאהב באלאמיסה, וזו שירה – אמיתית, האיטיות שבה הם חווים את התאהבותם הבלתי אפשרית.

בהתפתחותם הרגשית והגופנית, ובהיותם ביחד באותו בנין – קשה היה למנוע את השירה המיוחדת ביניהם.

גדולה ביותר, ההבנה בין שנים ששונים לחלוטין.

סמי מיכאל מספר על השווקים, והאווירה הדחוסה של בגדד הסואנת, ושכונות צפופות שממחישות לנו את קשייהם של התושבים, אך נקודות אנושיות בתוך ביתו של משה אירניי, אביו של כאמאל, כשבנו יחידו בעצם מנצח על התזמורת המשפחתית.

מהרגע שהקורא לוקח את הספר, הוא חש באוטוביוגרפיה – מעניינת והנצחת עברו עם רגש הומאני לכל פינה וסמטא.

והסוף מפתיע !!!

"היזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה"

סיפורה של "גבירתי הנאווה"

סיפורה של לייזה דוליטל, ושל פרופ' היגנס

לונדון, תחילת המאה ה- 19 פרופ' היגנס מומחה לפונטיקה פוגש מוכרת פרחים, גסה, המונית ועילגת בשוק הפרחים המפורסם "קובנט גרדן".

כאתגר, הוא לוקח אותה לביתו בניסיון להופכה ל"ליידי". עוזרו הקולונל פיקרינג, ספקני לגבי הצלחת שיני המודל.

בתחילה הגברת נשלחת למירוץ "אסקוט" השנתי המפואר, וכאן היא עוברת את מבחן הקבלה, משם נשלחת לנשף – כנסיכה ודמותה כמוכרת הפרחים נעלמת לחלוטין.

היא נכנסת לתפקיד באומץ ובחן ומכאן ואילך, חייבת היא לעזוב את הבית המפואר, ולהתחיל חיים חדשים.

כעסה רב כי בתוך תוכה התאהבה בפרופ' ואין לה שום עניין לחזור למקורותיה.

הבחור האחר שמחזר אחריה, פרדי, הינו האתגר הבא להוציאה מעברה – סופית.

הפרופ' מרגיש כי רגשתיו גואים בו, הוא מוכן לקבלה לזרועותיו.

מחזמר ידוע בשם "גברתי הנאווה" על סמך הספר פיגמליון.

כנגד כל הסיכויים, הבדלי המעמדות לא תמיד מנצחים.

נוגה נבלנית (נגנת נבל) גרושה – חיה בהולנד ומנגנת בתזמורת הסימפונית. סיבת הפרידה מאוריה בעלה, הינה חוסר רצונה בהבאת ילדים לעולם. אין הסבר לכך מעבר לתחושת החמצה של הקריירה, בעול נוסף משפחתי.

לאחר שאביה נפטר, חוני אחיה היחיד מבקש שתעבור לישראל, לשלושה חודשים, כדי לראות אם אמה, מסתגלת לבית הורים ובעצם לחיות בדירת ילדותה, על מנת שלא יוציאו את האם וימכרו את הדירה לפי חוקי דמי המפתח.

התנסות האם במהלך החודשים, וחייה של נגה בירושלים – עיר הולדתה, סוחפת, בכל רמה שהיא. אחיה דואג שלא תחסר לה עבודה – והיא הופכת להיות ניצבת באופרה "כרמן" במצדה ובעוד תפקידים מזדמנים, שבעצם פותחים צוהר אל נפשה, אל הפנטזיות שלה, ושכנים מוזרים שמוכרים לה משנים, משוטטים ביום יום.

הפגישה האולטימטיבית עם אוריה בבית המשפחה בירושלים, והאהבה שעדיין חש אליה, מדגישה כי היא נוגה דמות דומיננטית, שלא נותנת דריסת רגל כמעט לחייה הפרטיים.

בהיותה אשת העולם, עקב הנדודים של הלהקה, קשה היה לה לחזור לצנעת החיים בירושלים מחד, ומאידך להתרפק על העבר לטוב ולרע שבו גדלה עם הוריה.

א.ב. יהושע מרכיב דמויות כמו פאזל בצורה מקצוענית ובעלת דמיון נרחב.

זהו ספרה השלישי של ליאורה ורדי, הכותבת ברור את רגשותיה וסיפוריה, כך גם הקורא מרגיש שותף ליצירה.

ענבל היא אישה צעירה ,שמחליטה מבחירה לא להביא ילד לעולם וסיבותיה עימה.

אמה, הייתה אמא חד – הורית לתאומות ,וגידלה את שתיהן בקשיים רבים.בכל זאת היא מחליטה להינשא לגבר, חסר הגינות, מניפולאטור, איש אמיד, וכשהיא נכנסת להיריון הוא מתאמץ בכל דרך לסיים את הסיפור.

במהלך הזמן כשהיא מבינה את טעותה ולומדת על בשרה את התנהלות חייה מלאת הדילמות, היא משיבה לו מנה אחת אפיים, ועקב כך היא מתחזקת ונחושה להמשיך בחייה הלאה.

צמודה להחלטתה, היא נכנסת למערכת יחסים חדשה, כשאחותה ובעלה הם דמויות המשפיעות על חייה, כשהם עצמם חיים באופן שיגרתי. עקב כך נכנעת עינבל לתכתיב מסורתיות החיים ונישאת לירון, ועוברת תהליך ממושך עם עצמה, להיות בעלת ביטחון עצמי וחסרת חשדות.

לסגור מעגל בחייה, היא מחליטה למצוא את אביה הנידח, ומגלה את סיפור אהבתו לאימה.
הוא ביסוריי מצפונו מממן לה ולאחותה שתי דירות שמקילות לשתיהן את החיים.
לבסוף היא בוחרת באימהות.

אהבתו הנכזבת של גבר לאשה שהייתה איתו שלוש שנים ועזבה אותו לפתע, גומרת לו את שפיותו, והעמודים מתארים מרגע לרגע את הידרדרותו לכדורים פסיכיאטריים, בריחה לחבר בצפון שמעסיקו בעבודת חקלאות, סיפור נזירים, לימודי גמרא, נסיון להבריח סמים לחו"ל (בלגיה) כל דבר שעשוי להרחיקו מהמחשבה היום-יומית אודותיה, ודמיונות של כל צעד ושעל שלה, במיוחד במערכת היחסים שלה עם הגבר החדש (השנוא) כמובן.

הסיפור נכתב בהינף עט, כמעט בלי פסיקים, וקשה לנו לסבול עם הגיבור, כי הוא מתבטא בהומור מטורף, שמזכיר את ה"תפשן בשדה השיפון" (מחשבות שחושבים וקשה לבטאן, ביום-יום).
לנו הנשים קשה להאמין שגבר מוכן לאבד לחלוטין את האני שלו בשם אהבה אובססיבית שכזו, כי תמיד נדמה לנו שזה רק בבית ספרנו וכשנכנס לו הדיבוק ברור לו שהוא היה במלחמת העולם השנייה – סוג של קמיקאזה שמתביית על פצצת טורפדו ושש אלי מוות.
סוג של מחשבות מזהירות וחכמות, ולבסוף ניסיון כמעט מוצלח לצאת מהמשבר.
כל הכבוד לסופר איל מגד.

כמעט 450 עמודים – שלא נותנים מנוחה לקורא שרוצה מהר לסיים את הדף ולעבור הלאה.

יהודייה אמריקאית, איריס ,מחליטה לעלות לישראל, ולהיכנס לקיבוץ, למשפחת חורש, כשדני בנם, לימים, אחרי תלאות רגשיות ובטעות נוראה, הופך להיות בעלה ואבי שני ילדיה.

ביום הולדתה ה- 40 כשבעלה מנסה לחגוג, היא מנסה לפרש את כל תהפוכות חייה.
למזלה הטוב, שלי חברתה משנים, כיוונה ועזרה לה להתנהל בחייה, גם על סמך ניסיון חייה עם דיוויד, שהתפרקו לחלוטין.

סיפור חייה של איריס עם עניין לקוראים הינו הרומן הממושך שלה עם קובי זלאיט, שלימים, עקב בחירתו בקריירה בארה"ב, נטש אותה לטובת הלימודים, כשהיא שמורה בליבו.
וכשנישואיה לדני שטפח אותה מילדותה, איש פוליטי ומפורסם, עלו על שרטון, מצאה אוזן קשבת אצל יושב קרנות אחד בקפה, שי שלוש, שנסע אחריה עד אקפולקו כשהיא מסיימת את ספרה, שם באמריקה, לפי בקשת ההוצאה לאור שבה היא עבדה, ופה מתהפכים חייה.
מתגלים פה מערכות יחסים, די מוכרות מסיפורי חדרי חדרים עם חברות אינטימיות.

המרתק כאן, הם לבטיה, תוכניותיה, מניפולציות מנותבות כדי שאף אחד בעצם לא ייפגע, והנפגעת בסיפור היא עצמה, כשהשיפוט שלה העיקרי הינו ההתחשבות הסביבתית והמשפחתית.

קובי האקס מופיע בארץ לעזור לה להינתק מדני האלים, והמרושע, שמנהל רומן מן הצד, ובעצם מנסה להרוס לאיריס את החיים.

זה לא נשמע קלישאה, אבל הילדים בעוכרי הסיפור, הקרבנות העיקריים, ולבסוף בהישארותה לבד עם עצמה ועם חייה, מבחינה כי בעצם השד אינו נורא כל-כך.
קריא בצורה מפתיעה, מזכיר דברים ידועים, כמו תקופות ידועות של החברה הישראלית ודעיכת החלום של המפאיניקיות שכבר נגועה בנהנתנות הכללית ובאגואיזם… חבל.
נהניתי מאוד.