"חלונות" – מאיר גליקסברג.
מאיר גליקסברג סופר לא מוכר, אך מסקרן.בתמונה בעטיפת הספר ישנו מסר, "האור בקצה המנהרה"
מושג הטעון בשאלות ותהיות. בעטיפה בגב הספר , התמלאתי פליאה, על האומץ של גליקסברג לכתוב על נושא שכזה, המדהים בנועזות שלו., שהרי גם אגטה כריסטי ואחרים מהג'אנר לא היו מעיזים לכתוב על בלשי משטרה שחוקרים רצח,ואחד מהם חוקר את הנרצח עצמו!!!
לרגע ה נראה שתהיה פה חקירה ברמה של מגדת עתידות, או פותחת בקפה,אך הסקרנות והפליאה הביאוני לקריאה סוחפת, עד כדי כך שקשה היה להינתק מהספר.
לכותב יש דמיון עשיר, המושך לקרוא ולנסות להבין את משמעות הסיפור הבדיוני,
ועל הסופר אני אומר, יישר כוח ואם בספר ראשון ישנו רעיון ייחודי ונועז,
נכנסת בכבוד למסלול הנכון של כותבי ספרות המתח. יישר כוח. רוחה



נועה ידלין הרכיבה פה משפחה גדולה – משפחת פוגל. בתחילת הספר ישנה כל ההירארכיה שמדי פעם נציץ ונראה במי המודבר.
ספרו הראשון של דרוד משעני שלמעשה הוא עורך ספרות בהוצאת כתר.
בתחילת הספר ישנו מכתב הוקרה מנשיאנו – שמעון פרס – בו הוא מעריך את פועלו של יהודה אטלס.
ג'ו קרפנטר איבד בתאונת מטוס את אישתו ובנותיו. ביום השנה למותם הוא פוגש את ברברה שלוקחת אותו למקום האסון – נחיתת האונס של המטוס.