האשה הגדולה מן החלומות
" אנשים בודדים בתהליך של התפוררות"
מכלול דמויות שמזכירות בעצבונן וסיפור חייהם העלוב,את סיפוריו של חנוך לוין ז"ל.
בבנין אחד מתגוררות משפחות שמייצגות חתך של ישראל של שנות החמישים ואחריה.
מערכות יחסים בין זוגות: כדוגמת שמוליק ומלכה, בן אדם דיכאוני שמלכה אשתו נעלמת לכמה ימים כדי לנשום קצת לרווחה מחייה המונוטוניים אתו. תיאור השעות שהוא בלעדיה כל כך ממחיש את עליבותו של האדם שלא מצליח להתרומם ממצבו הנפשי, ועוד שכן, ההונגרי הבודד שמשך עשרות שנים בלה במקום עבודתו בשעות קבועות ולפתע בפנסיה נחשף לעצמו, ומסתבר לעיתים שאין יותר גרוע מכך.
ועוד זוג ניצולי שואה רדופי סיוטים וחששות, רק באירופה התחנכו, ולבסוף מתאבדים ומותירים מכתב שקשה לפענח אותו. השתלשלות הסיפורים הנכנסים אחד לדלת של השני מזכירה את ספרו האחר "מחזיר אהבות קודמות" שהוא התסריט לסרט העכשווי "עלילה" של עמוס גיתאי.
יהושע קנז, כל כך גדול בעיני. מהאסכולה של יעקב שבתאי, וחנוך לוין , מהכותבים המיוחדים בפרוזה העברית.