סילביה
כשהסופר רם אורן כותב רומנים או אוטוביוגרפיות על סמך ביבליוגרפיות ודוקומנטציה, אני עומדת נפעמת.
הספר אודות המרגלת, שעשתה כברת דרך מדרום-אפריקה, עזבה את משפחתה והכל, למען ישראל, עם מוטיבציה מתוך ידע כואב על עברם של היהודים, פשוט נכס ומסמך נדיר על אנשים יחידי סגולה.
כדי להכניסה ל"ענייני הריגול" עברה הסתגלות קשה וממושכת. אנשי המוסד הכשירו אותה לפעול לבד וכצלמת מוכשרת, ודוברת שפות, ויתרה על חיי משפחה.
לאחר כישלון רצח עלי סאלמה, מאחרוני המחבלים שפגעו בספורטאי ישראל במינכן, שנע ונד בין מדינה למדינה, וחי חיים מזהירים עם מלכת היופי העולמית של לבנון, נתפסה סילביה והסתגרה בתוך עצמה, חייתה בכלא כשנתיים.
נאמנותה ל"מוסד" לא ידעה גבול. לא פעם תכננו פעולות מרהיבות ונועזות, שידה הייתה בכולן, באומץ והצלחה.
באביב ימיה התאהבה בעורך-דין הנורווגי וכשהשתחררה אחרי שנתיים מחפירות בבית הכלא, למדה את השפה, והם נישאו ועברו לגור עם משפחתה בדרום-אפריקה. חייה היו קשים, והיא חלתה בסרטן. בגיל צעיר יחסית נפטרה ונקברה בקיבוץ רמת-הכובש.
יהא זכרה ברוך.