לא נפסיק ללכת

לראשונה אני קוראת על פרשת חיים  מרתקת של משפחה אתיופית.

קראתי בעניין רב, את אופן השתלשלות הסיפור, הקריאה זורמת וקלה. הספר מרתק, עשיר ומגוון, משולב בו מיטב הכישרון של  דמיון חלומות , אומנות הציור (הצייר מרסל ינקו ).

ניכר גם שהסופרת חקרה את מנהגי העדה האתיופית.

בספר הובלטו  ביטויי אהבה, הבנה והערצה לעדה האתיופית וליונה גיבורת הסיפור.

לסיכום, ספר  זה יכול לשמש כגשר מקשר ולמיזוג בין העדות השונות בארץ.

חנה נדיר בשיתוף עם רוחה