ינואר 23

השכונה שלי – יוסי אוחנה

איזו חגיגה לעיניים, צבעוניות ואיורים מקסימים, על שכונת נוה צדק, שבה נולד הסופר.

תקופת צנע בארץ, ועדיין קיים דו קיום בשלום עם הערבים השכנים.

בכל פרק מתוארת דמות שונה, כדוגמת רחל המשוגעת, מוסא החלבן הערבי, וקולנוע עדן – שעדיין לא שופץ עד היום.

חוט של חן שזור בין קטע למשנהו, גולת הכותרת היא רחוב שבזי (שחוויה גם היום לטייל בו) שלדעתי צריך לצעוד לפיו, מהסנדלר עד לכיוון התור המשתרך אצל האופה הערבי שמכין לכל השכונה את החמין, ועד הגהצן השכונתי.

הכל בקטן, צנוע, מוכר לכל מי שנולד בת"א וביניהם גם אנוכי.

לבסוף כותב הסופר – וכדאי גם לנצור: "העושר לא שרר בבתי העיר, הכל ידעו לשמוח ולשיר ואנו דור של לוחמים, ועמינו לא יזדקק עוד למחילה ורחמים."

RelatedPost


תגיות: ,

Posted 23/01/2012 by admin in category "ספרי אוטוביוגרפיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים