גברת ורבורג
שתי משפחות המתגוררות בסמוך, הופכות מסיפור באנאלי של התרועעות – לידודות מרתקת וקולחת ,שהקורא לא יכול להבין איך זה התרחש, וכך הקורא לא מניח את הספר המרתק הזה ולו לדקה.
לכך נחוץ כישרון כתיבה בלתי רגיל,כפי שיש לעירית לינור שזהו לה ספרה הרביעי
[בתקופת מלחמת "צוק איתן"]. שירת הסירנה ספרה הראשון נכתב בתקופת מלחמת המפרץ!
שתי המשפחות חיות חיים שגרתיים משפחה אחת מהפשוטים יותר, במושגים של שנות השישים ומשפחה יותר מיוחסת כי האם עובדת בחוץ והינה רופאה.
וזאת לעומת "עקרת בית " ,השכנים, ההורים של הגיבורה, ואחיה המסור עמוס. ייתכן שהיתה השפעה של משפחת סירקין על אותה אם,מלבד חלוקים ונקיונות, ודאגה לילדים לא היה לה איזשהוא עולם אחר, ושהיא מחליטה לבסוף באומץ רב, ללמוד שיעורי נהיגה, היא משלמת על כך בחייה.
היתומה שאנו לא יודעים את שמה, כותבת על חייה ברגש רב,מתעבת חצי עולם, ומאשימה את ראייתה הפסימיסטית, בכל מה שעובר עליה.
כל דמות "חובקת" את השניה. עמוס האח, החבר הטוב שלה, ניר סירקין השכן , מושא חולמותיה כל הילדות, אסתר האם של ניר, ורחל אמא החורגת ושני אחיה החדשים שכם נרקמת ביקורת תמידית.
אנו מתוודעים לסיפור שיכול להיות בכל בית משותף, שחוקרים את המתגוררים בו לעומק.
גיבורת הרומן הינה המתלבטת ביותר, וכאן נכנס הרקע הכואב המשפחתי, שאתה כמעט ולא יכול להימלט ממנו.
עירית לינור, הקימה פה צוות של גיבורים, שחיי היומיום שלהם אפורים , והרגש של אף אחד מהם לא ברור,חוסר ברק בדמותם. כתוב ביכולת מדהימה.