איז'ה מיה

ספר נוסטלגי, כתוב בעצב וגעגועים על התחברות של שלושה דורות של נשים שהמחבר בינהן הוא התייחסות הגברים אליהן;  אלימות ובוטות, בוגדנות וביקורתיות.

בקה בכר, הסבתא באהבתה לניסים, נתקה את קשריה עם הוריה, וגידלה את חמשת ילדיה לבד, למרות הסבל שעברה עם ניסים, ההולל.

גאולה, ביתה הצעירה, למודת ניסיון מהאם, טעמה את אותו טעם, והביאה לעולם את מיה הפסנתרנית הדגולה , שחוותה בעצמה את אותו סיוט עם הגבר האהוב שלה, בוגדני ושפל.

הכתיבה הינה מרתקת , והסיפור מתחיל בבולגריה ובמערכת חיים מיוחדים, משפחתיים בעליה לארץ ישראל וההתיישבות ביפו בשנת 1925, הישר מהנמל לגור ליד ערביי יפו.

האוירה בסיפור הינה אוטנטית, ובמקביל סיפורה של מיה המוצלחת, בת יחידה, שאיתה אנו נחשפים לפאריס ולניו יורק,לשועי עולם שבחברתם היא מסתופפת,

א ב ל – נישואין שעולים על שירטון , וכואבים מאד.

אנא, נשים היינה עצמאיות, כי זה מאפשר התמודדות עם הבא עלינו, אבל לא תמיד לטובה.