פרש הברונזה – סיימונס פאולינה

איזה ספר מדהים…

השנה 1941 , לנינגרד ברוסיה מתכוננת למלחמה עיקשת ואבודה נגד הנאצים, שהיא כולה מכותרת, ואנשים בתוכה מתים כמו זבובים.

תנאי עוני – מחפירים, מוות יום יומי – השלג מנצח, ומשפחות שלמות הגרות בצפיפות שמונה איש בשני חדרים}

ונאבקות עלל קיומן עם ההקצבות העלובות.,

בתוך רחובות לנינגראד – סמוך למפעלי "קירוב" מתפתח רומן בין אלכסנדר וטטיאנה , הוא

אמריקאי לשעבר, ששני הוריו היגרו לרוסיה, ונהרגו בידי הנ. ק. וו. ד.

טטיה מנסה להילחם האהבתה, בצל היעלמותו של אחיה התאום פאשה, וביודעה כי הינו שייך לדאשה אחותה המקווה להינשא לגבר המיוחד הזה.

דימיטרי חברו -הטוב, מאוהב בטאטינה ולאורך כל הסיפור מסתבר שהוא יודע סוד מעברו  של אלכסנדר, וכל בעצם הפך להיות שבוי שלו.

לאורך הספר מתגלה נבלותו בכל אשר עשה , ומעשיו היו לרועץ בעיני אלכסנדר, עד הסוף הנורא

הסיפור ממשיך עם דעיכת כל בהמשפחה, בצל הזוועות, שהוא משתווה לסיפורי השואה שאנו מכירים מעמנו

אלכסנדר קצין מצטיין בצבא האדום, המשרת  ליד אגם דולגה-מנסה להחזיק את המשפחה, שנוספת לה גם בת דודה מרינה , בה הבריחו את שתי האחיות בלילה לקויבנה, בעצם חרץ את גורל שתיהן.

הרבה מתח בסיפור האכזרי הזה, שבו המוות הוא סוג של שאיפה, והוא בעצם הגואל האמיתי.

זהו אפוס היסטורי, קריא ביותר, וכך נודעים לו פרטים מהצד הרוסי במלחמה, וכנראה שזה מבוסס על פרטים עלומים , מהקרב על לנינגרד. כל כך מרתק ולכן אני עוברת לכרך השני טטיה ואלכסנדר. הרבה הפתעות. ספר מצוין. רוחה