יוני 2

נתניהו – ביוגרפיה – בן כספית

netaniahoבן כספית העיתונאי ערך מחקר רציני על התופעה שנקראת בנימין נתניהו.

 

לאורך כל הספר – בצורה יחסית מאוזנת, מתוארת משפחתו שבה נולד, כל ילדותו ונערותו, ואפשר להגדיר את גרעין הצלחתו, בחינוך המוקפד, בחיים בארה"ב ששם ספג את האנגלית כשפת אימו.

אפשר לומר שהמטרה שלו קידשה את כל האמצעים. הנחישות הנובעת מלעשות סדר באומה לא תמיד תאמה את אנשי האופוזיציה וכמו-כן גם של הקואליציה.

 

בהיותו בעל שיעור קומה – לא נשברה רוחו חרף כל המשמיצים אותו ואת אשתו, וכל תיקי הפלילים שעומדים מעל ראשו. הוא סימן את הצלת המדינה הזו – אם כי המשפט "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות".

 

ניתן להשוות את משפחתו להרבה דמויות מן ההיסטוריה שהיתוו את דרכם הלא קלה לפסגה ולעיתים ניתן לחשוב כי ההדוניזם גובר על ההחלטות הדרמטיות שמשרתות את עמנו בכל מחיר, חוזקו הנפשי נובע כפי הנראה, מהקהל המיינסטרימי שדוגל במנהיג בוטח ושם עליו את יהבו מבלי לבדוק בציציות מעשיו שהוליכו אותו לעמדה שכזו.

 

לעיתים נדמה כי שנאתו לתקשורת ולשמאל נובעת מהחלטתם להכשילו, ולזה לא ייתן דרך ואפשרות מתוקף תפקידו.

 

הספר נקרא בנשימה עצורה, בן כספית מתאר בצורה אובייקטיבית ככל הניתן את כל ההיסטוריה של עם ישראל שביבי כמעט בן גילה.

כך אנו מתוודעים בספר הלימודי הזה על המסעות לארץ המובטחת מסוף העידן הפלשתינאי עד היום, כל החיבורים של הדמוקרטיה – וממשלותינו לאורך השנים וכל ראשי הממשלה והתרגילים, והפוליטיקה שלא חפה ממניפולציות ותמרונים מודגשת בספר הנידון – ללא כחל וסרק.

 

חשוב שיהיה בכל בית.


 

מרץ 19

יום אחד שנה אחת – תמר אבידר – אטינגר

ספרי אוטוביוגרפיהבשנת 1984 נפטרה אמה לבית רביב – גלעדי

 

בצורה מרגשת ביותר כותבת אבידר את הידרדרות אמה, סיפור מאבקה של אשה יוצאת דופן וחזקה.

 

הרצון של בני המשפחה להשאירה בחיים מתוך אהבה והתחשבות, ומנגד בגידתו של הגוף בהיותו נתון למחלה הממארת.

 

הדברים שכולנו כמעט נחשפנו מתורגמים בכאב גדול למצב של רע הכרחי.

 

העקירה מן הבית החם והעוטף, לבית אבות ללא הקשר התומך הסביבתי (הצגות עם חברות, פגישות לשיחות נפש) היא מהפך נפשי, ואין פה השלמה כפי שנהוג לחשוב.

 

בימים שלפני הניתוח השני – מצליחה הסופרת לדלות את האוטוביוגרפיה של אמה שלא דברה על כך מעולם. למרות שהייתה כבר עור ועצמות, הרגישה האם שזו צוואה רוחנית לילדיה, וכך אחרי מותה הם ישבו, אחיה, אחותה והנכדים להקשיב לסיפור של עוד אחת גיבורת ישראל, אמיצה, חרוצה, בלתי מתפנקת ועמוד התווך של כל המשפחה, משפחה שיודעת להוקיר את אמם ולכבד את זכרה.

 

מרתק, מסמך אנושי מאוד מרגש.

 

נכתב ב- 1984


ינואר 29

דו-שיח בין ירון לונדון ואפרים קישון

dialogזהו ספר ראיונות שנמשך שישה ימים במקום מושבו של אפרים קישון בשוויץ, שם הוא פותח את סגור ליבו בפניו של אחד המראיינים היותר שנונים והבלתי מתפשרים – ירון לונדון.

 

דו-שיח גלוי לב, כל יום יחדיו ונחשף עברו המרתק והאמיץ של ההונגרי בעל המבטא ואחד המצליחנים בין כותבי הסרטים הישראליים כדוגמת: "סאלח שבתי", "ארבינקא", ו"תעלת בלאומליך", ומבלי לשכוח את "השוטר אזולאי" וזו לא שפת אימו.

 

הסיפור הינו מרתק, מרגש ומלא השראה, כפי שתיעד ירון לונדון, שניהם למעשה משתי קצוות הקשת.

 

בזכות ההומור וידע במשחק השחמט, בזכות חדות העין והגאונות, השתרבב לטעמו של הקהל הישראלי וזכה להצלחה מרובה.

 

קישון שהינו חתן פרס ישראל, מדבר פעם ראשונה בגילוי לב חושפני על חייו בהונגריה עם כל ההיסטוריה של התופת.

 

ספר מעולה, הסדרה שודרה בערוץ 8 בטלוויזיה.


 

דצמבר 27

מכתבים ברוח – יוסי בנאי

letters-in-the-wind

יוסי בנאי, מטובי השחקנים בארץ, זמר בוגר להקת הנח"ל, כתב יחד עם ניסים אלוני, וגם לגשש החיוור, כתב ספר פרידה מהאנשים הקרובים לו שחש שהוא חייב לכתוב להם הספד, גם בגלל החיבה אליהם וגם בגלל העבודה המשותפת אתם שהוסיפה לו במהלך השנים.

 

יוסי הלך בטרם עת, כמו רבים בתקופתו.

 

ישנם פרידות מצמררות, מלאות נוסטלגיה כמו לדוקטור X, רופאו, פאניה לוביץ, שייקה אופיר, ניסים אלוני, סבא ואמא שלו ועוד רבים וטובים.

 

לדעתי הפרידה מג'ורג' ברסנס – נתנה לנו את עוצמת אהבתו לשנסונים המיוחדים שאותו זמר שר ובנאי תרגם וגרם לאנשים להתאהב בשפה הצרפתית וברומנטיקה שלה.

 

יכולת הכתיבה המתוחכמת והמתובלת בתבלינים המיוחדים לו בלבד, גורמת לשפת היום-יום שלנו להיראות חיוורת.

 

ההודיה שלו שלקוחה גם מהמקורות אותם שאב מהבית, יוצרת מנגינה לסיפורים כרקע מאוד מעניין.

 

חבל על דאבדין והרשימה בספר מראה זאת.


 

אוקטובר 13

פאני וגבריאל – נאווה סמל

fani-and-gabriel

לעיתים קורה שאני מניחה את הספר מתוך אילוצים, ואילו  פה נדחקו האילוצים ועברתי לקריאה שהייתה סוחפת.

ייתכן שהסקרנות גברה עם הכרותי, לא באופן אישי כמובן, את משפחות סמל ואת ארצי הידועות.

ולחשוב שאותו סבא לא עקבי, ארוגנטי, גנדרן ורודף נשים, יכול היה להביא לעולם עוד צאצאים  מוכשרים כדוגמת יצחק ארצי ונכדיו המבריקים.אותו בן ,יצחק ,נישא למימי שהיתה שכולה ,עקב המלחמה ההיא

חרף היותו בן יחיד וללא אב מחבק , בזכות אישיותו ,הקים בית בישראל והם הטביעו את חותמם כאן לשנים רבות.

והסיפור מתחיל כך: גבריאל הסב האמריקאי, פגש את פאני ב- 1914, ומלבד טבעת אירוסין, נעלמו עקבותיו במלחמת העולם הראשונה…מקום הימצאו לא נודע ,בכל זאת היא נשארת נאמנה לו..ומצפה..ואיתנה בדעתה כי תפגשהו ביום מן הימים. הקורא יודע על הישרדותו.. אצל איכרה לריסה,שנשארה עם בנה קוסטיה,  ומאמצת אותו  אל חיקה,

את הפליט שממציא שהינו רוסי מאודסה.

חולפות להן השנים הוא עוזר לה בכל, והיא מצדה מתאהבת עד כלות ומוכנה להתגייר למענו..והוא מצדו ממשיך הלאה.

הוא חוזר אל כפר הולדתו ושם ה"אוד המוצל לפליטה" נאלץ לשאת את פאני שחיכתה..המיזוג הגופני, לא הצליח לגרום לו להרגיש ולאהוב.בנו החביב השאיר אותו קמעא וכמו שהגיח לעולמה,

שוב לקח את מקל הנדודים,וברח מאחריות כדרכו.

כאן נעשתה עבודה נאמנה,השוואות לסיפורי המיתולוגיה היוונית,והפגנת ידע רב ביהדות , בלשון הקודש..שמאירים לקורא מקצת בפיקנטיות את  הנעשה.

פאני הסבתא האובססיבית, עברה למעשה, את שתי מלחמות העולם בלח גבריאל. תחושת האהבה והנאמנות שחשה אליו עברה כחוט השני לדאגה כלפי בנה. וזה לא איפשר לה לבנות חיי רגש נוספים.

בארץ נולדו הילדים למימי ובנה יצחק , ומעולם לא הניחה להם, והם הפכו לאג'נדה משפחתית אחת.

הסבא גבריאל הרציג התגלה באמריקה, לאחר שנטשם, עשה עסקים לא רעים, ולא נישא בשנית, חי עם אשה בשם קלרה.שקלרה הגיעה לארץ חיו תקופה יחדיו שלושתם. שני הנישואין שחוותה פאני עם גבריאל בהפרש של שנים, לא קרבו אותם מלבד התשוקה בינהם.

לארץ חזר עיוור לבסוף..נרגן ועצבני, לא התרגל לעם האסייתי,לחום ולסוציאליזם. חיי השיתוף דחו אותו לחלוטין.

למזלו הטוב המשפחה בערוב ימיו קבלה אותו לי "דם זה לא מים". נאווה ראתה את הסב לראשונה בגיל חמש. מדבר כמה שפות, ונשאר אלגנט במהותו.

שנים קשות של אחרי שואה, ותקומת המדינה, לא סיפרו את הטרגדיה שקרתה ברומניה, והיה קשר שתיקה על מה שאירע למשפחה.

שאלות שצריכות היו להישאל.,נדחקו לקן זווית..מימי האם איבדה אם ובת במלחמה..

בכל זאת..המשפחה נתנה סוג של נינוחות משפחתית  ואהבה למרות שלא היה כסף.

…כל הסיפור ,היוצא דופן של זוג שנישא בשנית,משתרע על פני שתי יבשות, תוך כדי פרעות, עזיבות, אדמה נשמטת מתחת, נשמע יותר ויותר במהלך המאה עשרים הינה ההישרדות האישית בתואנה שאסור לשפוט אף אחד מהניצולים של אותה תקופה.

סמל עשתה פה עבודת שורשים מיוחדת במינה. לבני משפחתה ולקהל הקוראים המרותקים לדמות הססגונית, של גבריאל שאחנו אמורים להרגיש זעם כלפיו..אבל אני חיבבתי אותו ואת

חוסר הבאנאליה שבו. מרתק….ההיסטוריה הייתה כמו לימוד באוניברסיטה.


 

אוקטובר 9

מסעותי עם ורה – אדית ז"ק

juerny-with-vera

דרך עיניה של ילדה קטנה נחשפת לנו תמונה מצמררת של משפחה שניצלה מהתופת והשפעת הנזק המצטבר מהתקופה ההיא.

 

לְוֶרָה, אחות גדולה בשם אניקה שנולדה וחיתה בלאגר, לימים אחרי צעדת המוות, אניקה והאם הגיעו לארץ וכאן האם ובעלה התאחדו ונולדה בתם וֶרָה שמגיל צעיר אהבה מוסיקה, לימים הפכה להיות מוזיקולוגית ד"ר לפילוסופיה בהצטיינות, מבלה ולומדת בעולם הגדול. בין היתר באוקספורד ובסורבון.

 

ילדה יפה שדיברה שפות כי אמה לא למדה את העברית ולכן דיברו הונגרית וסלאבית.

 

אניקה ובעלה עזבו לארה"ב וזה היה משבר במשפחה, וכשחזרה לביקורים כאן, הפכה לאמריקאית לכל דבר שהסתירה את קעקוע המספר שנקבע לה ביד במחנות.

 

הפער הלך וגדל, הסבתא "אוממה", חייתה איתם, ממנה למדה את סיפורי "צאינה וראינה" ומיטב סיפורי התנ"ך.

 

את קשיי חייה מביעה כאן ללא כחל וסרק.

אהבה גדולה וחרדתית מצד ההורים, שקרה להם נס ונולדה להם, פה בארץ ילדה, אחרי כל הטראומה הנוראית, ומצד שני חרדה שעוברת כחוט השני אל נפשה הדמיונית והיצירתית של הילדה.

 

הספר נכתב במשיכת מכחול אחת. סיפור בתוך סיפור:

  • של התקופה המזעזעת ההיא שמסבירה את ההתנהלות כאן.
  • חיי ורה כאן בארץ וכל ההרפתקאות של הילדים בבית הספר ובנעורים.

 

המשפחה נקלטת – אוגרת חברים משם, מכל מיני לאומים שנפגשים ומאורחים, ויוצא מזה משהו, חם ומלבב.


 

אוגוסט 2

ניצה סוקולובסקי

עצות מצמררות של אישה שמבלה במיטב הערים של הודו, מרגיסטאן ועד דראמסלה, פונה, מומביי, כלכותה ועוד.

חיה את חייהם, נוסעת ברכבות בדרכים ממושכות, ואוכלת את האוכל שלהם.

לא רוצה להידמות להם אלא לשאוב מהם את הרוחניות, את גדלות הרוח ולא את גבהות הרוח.

 

המזעזע הוא הסיפור שמשתלב בכל חייה הפרטיים, החל בילדות אומללה, ובאונס במשך שנים ע"י אביה ואחיה ברוך, ועד שהיא מגיעה לישיבת "אור החיים" בבני-ברק, שם מיעדים אותה לשידוך בלתי מתאים בעליל, שחוזר על אותם דפוסי התנהגות מזעזעים של משפחתה מהעבר, כאשר אז האמא ידעה את הכול ושתקה בבחינת "סייג לחוכמה שתיקה" שמא גם היא תאבד את חייה בהלשנתה.

 

גבורה אמיתית !!!

חוזרת מחוזקת, תיאוריה חותכים כאבחת סכין בגוף, אנו מרגישים שנשמתנו נעתקת. 


אוגוסט 2

לרקוד בוטו בניו-יורק – זאב כספי

boto-danceזאב כספי גר בשלושה מקומות וסיפורי חייו הללו נצרבו בו חזק. הוא מביע את רגשותיו וסיפוריו.

 

משפחתו הייתה בין מקימי "יסוד המעלה".

 

סיפוריו פיקנטיים, אם כי נראה לי כי לכל אדם יש באמתחתו – סיפורים מיוחדים מתקופות חייו השונות.

 

ספרון חמוד, נותן מחשבה כי כל אדם באשר הוא עמוס בסיפורים, ואם היה מתיישב וכותב קצת אנקדוטות מחייו –היה נוכח עד כמה המציאות שונה מן הדמיון.


 

יולי 6

הנערה מברלין – ג'ייק ווליס סימונס

girl_from_berlinאוטוביוגרפיה של רוזה קליין, בת למשפחה מיוחסת בברלין שאביה המנתח לא חזה את הבאות, אך שלח את בתו למשפחת קרמר בלונדון בדרך לא דרך, בדקה האחרונה (כמובן בקינדר-טרנספורט הידוע ללונדון).

 

רגשותיה התפתחו לבנם של המשפחה וכשנכנסה להריון החרימה אותה המשפחה. במהלך אותה תקופה היא מנסה לסדר ויזה להוריה; קשר מכתבים היה עד תחילת המלחמה, ואז אבדה איתם כל קשר.

 

הסיפור מפרט את מעלליה של ילדה כה צעירה ומלאת תושייה, שאם לא אופייה הייתה נכחדת כמו כולם.

 

בכוחות על אנושיים היא לומדת והופכת להיות אחות מסורה, כשאחד מפצועי המלחמה הוא אהובה בנה של המשפחה שאמצה אותה בתום המלחמה התגלה השבר הנוראי, לא אחיה ולא אחותה הד והוריה שרדו את הנורא מהכל.

 

ספר אדיר עוצמתי, הקורא חש כאילו הוא רוכב איתה על אופניה.


 

פברואר 8

אם רק נאמין – מיץ' אלבום

only-if-we-belive

בדרום ניו-ג'רסי מתגורר רב זקן שמבקש מהסופר שיכתוב עליו הספד ברגע יום הדין.

היות והיו עוד מספר שנים טובות עד מותו.

לקח שמונה שנים עד שעמד על טיבו של הרב, חכם שבאדם, וזה הביאו למחוז ילדותו בנושאי הדת.

 

בשיחות המעניינות עם הזקן הוא מתוודע לענייני הדת בצד החיובי, ולאחר שמונה שנים הגיע קיצו. הוא כותב הספד שבעצם מסכם את אמונתו החדשה שהינה הקשבה והכלת האחר.

 

באותה תקופה בדטרויט, הוא פוגש כומר שחור שהיה בעברו פושע מכור לסמים, ובתיקון הבלתי מובן שלו, הוא מטיף בכנסייה עלובה לחסרי כסף, עלובי חברה, ובכך מספק את נפשו הדוויה.

 

האמונה מחזקת בדרכה האבסטרקטית את האנשים מכל קצווי הקשת, ובכוחה לנחם ולשאוב כוח כדי להמשיך ולהתמודד עם החיים שנחסמו בפניהם.

 

הסופר עצמו מנהל מפעלי צדקה בדטרויט.

 

ספר מרתק, עם חשיבה יוצאת דופן, שנובעת בראש וראשונה מהשיחות עם הרב שחף מכל רוע.


 

ינואר 3

עושה כרצונו – אסתי ויינשטיין

does-as-he-wishesסיפורה האוטוביוגרפי של האישה האומללה הזו פורסם ברבים.

 

במותה השאירה לביתה תמי מונטאג, סוג של צוואה, ללקט דפים שנכתבו מתוך דם לבה, ולהוציא אותם לאור.

 

אנו מתוודעים ל"חסידי גור" סוג של כת הלוחצת את האישה לפי חוקיה, הן בשידוך והן במהלך חייה. אסתי יצאה בשאלה, לאט אבל בטוח, עם כאב לב נוראי והידע שלא תראה את ילדיה המוסתים, ועד ההחלטה ליטול את חייה בידיה.

 

העולם החסידי נחשף כאן במלוא כיעורו ובמיוחד בעלה שאילץ אותה לעשות מעשים חריגים כדי לגרום לו הנאה סוטה,

 

ווינשטיין אינה חוסכת, לא תיאור ולא מעשים שאדונה, בועלה ובעלה גרמו לה.

 

הם יכולים להתבייש במעשיהם הנלוזים. וכך זה עובר מדור לדור.

עולם חשוך, ארכאי, רשעותי שבו האישה חייבת לציית לכל ציווי ללא התחשבות ברגשותיה.


 

דצמבר 20

אהבתה של גברת רוטשילד – שרה אהרוני

rothchild-love

בחורה בת 17 מתחילה למעשה את חייה עם אנשל בעלה העתידי שמתהלך מתחת לחלונה שבפרנקפורט וחייה מתמקדים ביודן גאסה.

 

החלון היה מסגרת חייה ומאדן החלון נשקף עולמה שדרכו היא הרגישה קשר לעולם, שבנה את הפנימיות המדהימה שלה.

החיים התוססים בסביבתה גרמו לה אושר כמו: ריחות של עוף ודגים, הלבשה, וכל בעלי המקצועות שנעלמו ואינם.

במקביל מטלות חייה בגיל צעיר היו חשובות אך שוליות. חלון אחד בכל אחד מדירות היהודים.

 

הפגישה בין גוטלה לגבר היפה, קרתה ברחוב, מתחת לחתונה, והרטט אליו הביאו אליה.

מכאן ועד הנישואין לראש משפחת רוטשילד, הדרך הייה קצרה וקשה, במיוחד כולם נאבקים בעוני וביום יום, ואצים לדרכם.

 

מאיר – אמשל – רוטשילד נולד 1744 ונפטר ב- 1812 הוא מייסד השושלת המפורסמת. אשתו גוטל מתה 30 שנה אחריו !

הסופרת מאד חברה לדמותה שהייתה מלאת ערכים וחוכמת חיים. ספר ביוגראפי רב מכר עקב גוטל שמדברת את מחשבותיה בצורה יוצאת דופן.

 

רוטשילד קבור בפרנקפורט- ולאור תחקירה המקיף של הסופרת ניתנה לקורא/ת הזדמנות פז להיחשף לדמויות של המשפחה.

 

הרומן הוא היסטורי ועליו נבנה בספר.

בפרנקפורט ישנו מוזיאון ובו שיחזור קורות המשפחה.

מאיר הוא הסבא של אדמונד דה רוטשילד המפורסם.

10 מילדיהם שרדו מתוך ה- 19, יגונה הוסח בעשייה.

 

הספר מומלץ בכל פה, כתוב ברגישות ומנוסח מדהים.