אוטוביוגרפיה

רות בונדי הינה ניצולת שואה, שזכתה לשרוד ולתאר את חייה בצעירותה בפראג המקסימה, שהנאצים שולטים בה וחוקי הגזע הפרוטקטורט בראשותו של היידריך, מטילים אימה על כל יהודי שם. פראג הייתה תרבותית עם מאות סרטים, ושירה כוכבים צרפתיים. היא רשמה הכל; חוויות, לימודים, משפחה, בילויים, וישנה רשימה ארוכה של קלאסיקונים שחוותה, למרות הסבל חוויותיה העמוקות שהשאירו את חותמם, הם חייה בגטו טרזינשטאט. התסכול לאחר המלחמה הקשה, הוא חוסר השכלתה, שבא לידי ביטוי בהצלחה בישראל, והעיתונאות הייתה משאת חייה. מאמריה הראשונים בארץ היו ב"דבר השבוע" וחרף המחסור בלימודים, הצליחה לכתוב ביוגרפיות ופיליטונים כשהיא נאבקת על עמדות, מתוך נקודת פתיחה נחותה, ועשרים שנה המשיכה לכתוב ב"דבר השבוע", ובאופייה הנוח כל בוקר קמה מחדש בארץ כשהשכחה של חייה הקודמים עוזרת לשכוח לימים כתבה גם ב"ידיעות אחרונות" ונסעה לארץ הולדתה צ'כיה ולדווח עליה, בשנות הדיכוי הקומוניסטי. את התלאות הנוראות.

תוך כדי אוטוביוגרפיה, הקטעים המקסימים, הינם תיאוריה על פראג, וילדותה ובילויה בקרבת יערות ואגמים.

לאחר הולדת ביתה היחידה לרפאל בשן המשיכה לכתוב ללא הפסקה. במלחמתה נגד ביטחון עצמי לקוי הצליחה להתגבר, ושנים הופיעה בתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת".

לאט ובטוח הגיעו הפרסים: פרס יצחק שדה ("השליח")

תולדות חייו של אנצ'ו סירני.

פרס בוכמן – לחקר השואה.

פרס שרת, של האמנויות והמדע.

חמישה מתרגומיה הופיעו בהוצאת "עקד – גוונים"

"למדתי לחוס על זמני"

"למדתי ללכת למקומות עם תוכן, כבוד, ולא לחשוב כל בוקר מה אלבש…"  

יולי 2019

  סטיבן וייסמן הוא פסיכיאטר – שהחליט לכתוב על תולדות צ'רלי צ'פלין – ועל תכונות יוצאות דופן שהופכים בן אדם לגאון שנקודת הפתיחה של חייו כל כך עלובה.בדמותו המרופטת של 'הנער' 'הנווד' רגליים גמישות ומגבעת מוזרה, קשה לתאר את ילדותו העלובה. נולד בפרבר לונדוני עלוב, היה בקשר סימביוטי עם אחיו סיד, ננטש ע"י אביו השיכור ואמו חלתה במחלת נפש, ולכן התגלגל מבית יתומים ובתי מחסה ולעיתים גם ברחובות, ואלה החומרים שבנו אותו עם ההומור השחור, שהפך אותו לאייקון תרבותי ענק, שמשעשע עד דמעות. דמותו נכנסה לפנתיאון הקולנוע, עם קומדיות מטריפות שעד היום מצחיקות עד דמעות.

"הבהלה לזהב" "זמנים מודרניים" – והשיא "הדיקטטור הגדול" דמותו של היטלר וזה בזמן מלחמה.

אמנות הסלפסטיק במיטבה. 

מרץ 2020

הספר נכתב לפני  25  שנה בשיא האינתיפאדה .

ספר זה הינו אוטוביוגרפיה מובהקת אם כי בשם אחר.

קולק, הינו סופר. יוצר סרטים. מפיק..  ובנו של ראש עירית ירושלים לשעבר, תדי קולק המיתולוגי.

אחת התקופות שהשפיעו עליו הוא שירות במילואים בעזה, ששם ראה את חברו הטוב הנשרף מול עיניו. הנער הערבי שהצית אותו גנב לו את הדיסקית, וזה גרם לו לאובדן חושים והוא וך מצב נפשי זה הרג את הנער הערבי. כדי לברוח מן המציאות העגומה, ברח קולק לניו יורק, לכתוב ולהפיק סרטים, תוך כדי שהוא נפגש עם נרקומונים וזונות ושאר טיפוסים מפוקפקים. הגיבור ששמו כאן הוא ארז, גדל בבית עם ערכים, ונאמנות למולדת מעל הכל,

מאבד גובה וחוקר את עצמו מדוע? הטראומה העיקרית הינה אובדן שלושת חבריו הטובים, שמי בכלל זוכר אותם, ולבסוף חברו טל רמון העוד" מקפח את חייו בדרכו לפגישה עימו אחרי זמן. הוא בעצם אמור היה לסנגר עליו במשפט על הריגת הנער אחרי שנים. למעשה ארז עצמו העיד על הריגתו של הנער. לבסוף הוא יוצא בשן ועין מן המשפט, היות והסיפור מיושן ומתגלים בו פגמים.. ותהיות.. והוא מרצה רק שלושה חודשים. ה"נער" כבר בן 45. רווק מבוקש  שהבלבלה בנשמתו קצת עוצרת את שלוותו.

יש ברזומה שלו מה וכמה סרטים שהשאירו את חותמם בקולנוע.

אפריל 2020

שתיים עשרה לחמניות – נוח קליגר

מחווה לנוח קליגר ז"ל

נוח קליגר שרד כנגד כל הסיכויים מאושוויץ וראוונסברוק, וצעד המוות של ינואר 1945, בהיותו יליד שטרסבורג נכלא במלחמת העולם השנייה בשנים 1942-1945 בחמישה מחנות.

אוסף הסיפורים הינו מצמרר, וזכרונו הטוב, הורישו לנו את הגיהנום והקטסטרופה של מה שחווה.

חבריו שרובם ניספו כתוצאה מהזוועות שעברו, קליגר אינו שוכח אותם.

סיפור הישרדותו והנחלתו לדורות הבאים ראויים לציון. במהלך חייו נסע לא פעם לרמפה שאליה הורד מהרכבת. כולל עם יצחק רבין ז"ל ופעם נוספת עם חברי כנסת ששרדו את התופת.

למזלנו הוא הפך לסופר מבוקש, ופרסם מאות מאמרים בנושא האנטישמיות והשואה.

הקורא את הסיפורים אינו יכול לדמיון לעצמו מציאות שכזו, לולא תושייתו, לא היה סיכוי דל לדעת את האירועים הספציפיים האלה. המפגשים שלו עם בני אדם ששהו או עבדו איתו ולמחרת התנדפו, לא מובן לרובנו ובלתי נתפס עד איזה רמה מגיע מוחו השטני של הצורר הגרמני.

אוקטובר 2019

מות הזמיר – אלון חילו  

ספר מדהים ומקורי שכתב אלון חילו, על תקופה סוערת בדמשק כמעט לפני 200 שנה.

אצלאן פרחי ממשפחה מסודרת כספית, ואימא שמטפחת בתחילה את בנה הזקוק נואשות לביטחון עצמי. המצב משתנה עם התבגרותו ואבחנתו כי הינו הומוסקסואל ובתקופה ההיא העניין הזה מראש נידון לכליה.

תשוקתו גם לתומאסו הנזיר האיטלקי, למרות היותו נוצרי כמובן, משנה את חייו לעד. בהיותו דמות כה אהובה וחשובה בעיני הבריות, רציחתו של הנזיר הינה המוטיב בספר, ולתחילתה של עלילת הדם כנגד היהודים, עם עדויות שצצו, וחיפוש נואש למצוא את גווייתו.

אצלאן האשים את בני משפחתו והקרובים וכך הם הועברו לאחורי סורג ובריח.

אולי פה ושם היו כמה סיפורים פנטזיונים, אך השתלשלות הפרשה, הינה תיעוד היסטורי ועובדתי, מוחמד חברו, וגורלו האומלל, התאסלמותו של אבולעפיה על-מנת להלשין על ילדי היהודים, והפרשה מסתיימת בוודאות לגבי סופו של תומאסו הנזיר ע"י היהודים למטרות פולחניות.

לפי ההיסטוריה משפחת הררי היא שטבחה בו, ואילו לפי הספר כאן, משפחתו של אצלאן פרחי הם הנאשמים.

אלון חילו גאון כתיבתי, חשיבה עמוקה ותיאורים מרתקים ומצמררים, שנכתבו בידי אמן סיפרותי.

 יולי 2019

ב- 1984 הקימה מריומה, אשה עם רקע סוציו אקונומי נמוך, באומץ ומתוך משמעות פנימית חזקה, את בית השנטי, ובגיל צעיר ילדה את ביתה הראשונה וקראה לה בשם הזה.

שיעורים קשים בחייה, והתעללות, עוררה בה חמלה ורצון לעזור לילדים נטושים, פגועים, עזובים במשך שלושה עשורים.

ארבעים אלף ילדים עברו דרך שני בתי השנטי, אחד בדרום ליד שדה בוקר והשני בנווה צדק. מילדת רחוב הפכה להיות גורו לילדים שעד היום ממשיכים לבקר אותה, אחרי שניצלו והקימו משפחות משלהם, ומנוער בסיכון הם הפכו למבוגרים לדוגמא. הכול בזכות הבית שבו גדלו מגיל 14 עד 21.

לאחר משאים ומתנים עם לשכות הרווחה ועובדות סוציאליות, ומינוס גדול בבנק, הבינו כי ילדים בכמויות שחיים במצבי סיכון שכאלה, עדיף שימצאו להם בית חם.נוספו שירותים נוספים במהלך השנים ובמקרים קשים, הופנו למקומות מתאימים.

תרומות רבות מביטוח לאומי ומאנשים פרטיים, מאזנים איכשהו את הבית הזה. יש בספר גם הבנת נפשם של חלק מהצעירים, והניסיונות להוציא אותם מהניתוק הרגשי !

מריומה פתחה שיטה טיפולית ייחודית, שסללה את דרכה ומוכרת בעולם.

בשנת 2000 קבלה את אות הנשיא והדליקה משואה ביום העצמאות.

  יוני 2019