יונה ונער – מאיר שלו

 

התהייה שבקריאת ספרו, היתכן שמישהו יהפוך את הפר וזה שבכתיבתו לשירה, ועוד בשפה העברית?

לפנינו שני סיפורים מדהימים השלובים זה בזה, הראשון סיפורו

של היונאי( מגדל יונים ומאלפם).

אנו מתוודעים לכל סוגי היונים, ופה אילו יונות דואר( שהצליחו בעבר כנראה יותר מרשויות הדואר שלנו)  שחגו מעל שמי הארץ ומעבירות מידע חשוב ובטחוני ולעיתים גם קשרי אהבה בתוך הטוטפות.

בשירה מתרוננת, ןלעיתים נוסטלגית ועצובה.

הסיפור השני  הוא של יאיר ילד מאומץ שלא הכיר את  אביו שנהרג במלחמת השחרור,

הוא מדריך תיירים רגיש, שחייו עם ליאורה האמריקאית גורמים לו "לברוח" ולבנות בית פסטורלי בכפר, ולחזור…לאהבת ילדות כדי להשאיר את הסקרנות הטבעית של הקורא של מה הקשר בין שני הסיפורים,

נניח לזנ ונתמקד בסופר ובכתיבתו  שעושה עבודתו נאמנה בתחקיריו, ובעקר דרך התבטאותו הנדירה,

הנותנת לנו להרגי כי השפה העברית כבר לא בחיתוליה, ואפשר להוציא קצת את "הסלנג" מלשוננו.

ת מ ר ק .            רוחה – 2006

יוני 2006. חיים אברהם. ה"שיבה הביתה"

זה לא ספרו הראשון של אברהם, המיטיב לבטא את תחושותיו, וכאן, בקומץ מילים.

הכריכה, עריכת הדפים, והשירים הקצרים והקולעים, עשויים בטוב טעם. מורגש הסבל והכאב לאורך כל הספרון, והזעזוע קשה.

" קרית שאול שעה אחת עשרה.

יום שישי דגל לאום עוטף ארון.

כמתות אפורות מכוונים אם שש – עשרה

והציפורים עפו ל – ע ז א ז ל.  רוחה.