הנו סיפורה של אישה שעברה עשרות שנים ובערוב ימיה כתבה את סיפורה וכשהוא תם, הסתיימו גם חייה.

מינה נולדה ברוסיה ובהיותה אישה משכילה וערנית כתבה במדויק את נדודיה מרוסיה לסין, עת עזבה את אימה ואחיה ונסעה עם האב והאח לסין וברוסיה נסגרו שערי הברזל.
האתגרים שעמדו בפניה ובפני משפחתה לקוחים מעולם אחר דמיוני כמעט, תקופה היסטורית ומלחמות במאה הקודמת, ואילולא הדודה שיינה, יתכן ולא הייתה שורדת, ללמדך שבמלחמת הקיום היומיומית, חייב להיות בך משהו בסיסי-קיומי, חזק באופייך ורצון חיים ענק, כדי להמשיך הלאה.
החיים במוסקבה, והמסע לסין בגיל כל-כך צעיר חישלו את מינה וכשהיא סוף-סוף הגיעה לארץ והקימה משפחה עם גבר שפגשה בסין, במושב בצפון הארץ, זכתה בכל גבולות ההצלחה.
ההרפתקאות בספר הנן בלתי מציאותיות.
ההסתגלות מדי פעם למקומות חדשים והצורך להתמודד עם כל-כך הרבה בעיות – בנוסף לכך געגועים ליקירים שאינם גרמו לחסך ענק של חום ואהבה, עד הקמת המשפחה בארץ והבאתם לעולם של שני בנים מוצלחים, עם נכדים ונינים ולתפארת המשפחה הזו.
מינה הספיקה לעבוד כאן שנים כמורה למלאכת יד ואמנית מוכשרת ביצירות קרמיקה וכמובן היא המאחדת העיקרית של המשפחה.
אשרי אנשים שזוכים לאריכות ימים בין היתר כדי להנחיל מורשת לדורות הבאים.