הספר של לואיז היי מתחלק לכמה חלקים:

1. אמונותיה, והשקפותיה לחיים.
2. פגישות טיפוליות אתה.

רעיונותיה נובעים מהיותה חולת סרטן שהחלימה בדרך ארוכה שעשתה למען עצמה בעבודה יומיומית, עם לימודים ותובנות, הבנת משמעות החיים, שינוי מחשבות ובעיקר להתחיל לאהוב את עצמנו, לנפנף את רגשות האשמה ושנאה עצמית.

למלא את נפשנו בכוח ולהאזין לנפשנו.

וכאשר אנו נותנים, מקבלים חזרה כפל כפליים.

חייבים ליצור חוויות ומציאות ביוזמתנו.

להאמין בטוב האדם ולוותר על הקורבנות שבנו.

בעצם, ללא הבחנה בחרנו את הורינו.

לוותר בעיקר על חוויות לא נעימות שחוזרות על עצמן !!

לברוח מטינה וביקורת ולהאמין שאנו מסוגלים להרבה

מטלות ממה שיש לנו את העוז לעשותן.

איך אפשר לסלוח על עוולות ! גם את זה אנו לומדים כאן.

בכל פעם שאנו חולים, עלינו לחקור את לבנו ולראות למי עלינו לסלוח.

מחילה – להרפות.

והחשוב ביותר – יחס של אהבה ואישור עצמי שאנו בסדר גמור, ולבטוח בקיים.

"צריך" היא מילה הרסנית,

"יכול" זו המילה.

העבר אינו ניתן לשינוי והעתיד מושתת על חשיבתנו בהווה.

וכך לואיז ל. היי נותנת עצות ורעיונות לשינויים… לקראת סוף הספר.

כדאי למנף ולהצמיח את האישיות שלנו מחדש.

מומלץ לקרוא את עמ' 246 !

ספר מציאותי מכוון, ואשה בעלת עוצמה, ריפאה את עצמה ככתוב.