יולי 23

נערה – אלונה פרנקל

girlגיבורת סיפורנו – נחשפה אלי בספרה "ילדה", ממשיכה הסופרת את דרכה בספר הבא "נערה" וכאן היא כבר בישראל עולה חדשה שנחשפת לכל הקשיים, בפרטים שלנו הדברים הם בלתי מובנים, וכמו כן התייחסותם אז של החברה שנולדו בישראל, והתנהגותם המתריסה כלפי אלה שהגיעו "משם".

 

בסוף 1949 – כשהיא עוד שרויה בסיוטי העבר, בנחישות מחליטה להתמודד עם קשיי השפה – להיקלט ולספוג עלבונות, ויחד עם הכול לספר ולתעד את כל מה שעברה "שם".

 

אהבה טרם נמצאת, אבל מילים קשות כ'אוד מוצל' 'סבון' מלוות את יומה ובעצם היותה כישרון בלתי רגיל בציור ובאיור מצילים את נשמתה.

 

חרף היותה בתוך כאוס עצמי, גם עם חילוף שמה (אירנה סמיט) וגם חייה עם נוצרייה שהייתה עמה, ואז החזירה אותה לאמה באמצע ימי המלחמה הנואשים, שמרה אילונה על תקווה.

 

הספר כתוב בנימה אופטימית, אם כי משדר את הסבל שהתמשך לאורך שנותיה כמעט ללא תקווה – עד הגעתה לארץ ומלחמתה הבלתי פוסקת להיות אחת כמו כולם.

תיאור הגעתה לפלשתינה באוניה "גלילה".

ומקור פרנסתה בארץ באמצעות כרית ההחתמה הכחולה, שהמציא אביה ושמשה לחותמות הדואר ולצבא.

 

אדון סלומון גולדמן – אביה שחי בארץ, שכתבו בה הפוך, פיצחו גרעינים ודברו בקולי קולות, ואילו הם השאירו ערימות של גוויות בארצות שבהן פעלו מחנות המוות.

 

מדהים ולא אמיתי !!!


 

תקצירים נוספים


תגיות: ,

Posted 23/07/2018 by admin in category "ספרי היסטוריה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים