עוד חוזר הניגון" ."פגישה לאין קץ" – נתן אלתרמן

שני שירים מולחנים שלדעתי חטאנו עד עתה שלא כתבנו, למה התכוון המשורר, וטרם ציינו את גאוניותו.

מילים שנעלמות מהלקסיקון לאט אבל בטוח, ככתבו באהבה חמה למולדת, הדמעה שמתחברת לטל, ענבלים במרעה, ועל העיר עפות יונים, וכמובן עם הרוח הנודדת, לא ניסע הרחק מכאן.

בקרון נושן הלילה מגיע העירה, אוהלים נטויים, ואנו חוזרים לנוסטלגיה של ארץ ישראל בחיתוליה, שמנפנפת במטפחת אל מול חופי וחולות הים החמים.

נעים להיזכר, ולחשוב על כוחה של מילה מנוקדת עד כמה היא מרגשת. ספר ליד המטה,לשוחרי עברית צחה.