בשנת 1987 ברחה בטי מחמודי מהכלא באירן יחד עם בתה. הספר "לא בלי בתי" הפך להיות אוטוביוגרפיה מצמררת, ותאר את בעיית חטיפת הילדים בידי הוריהם החוקיים למדינות שונות.

בטי מחמודי הגיעה עם בתה לאנקרה, הנקודה שאליה ברחה עם בתה. לאט לאט התאקלמה, אבל פחדיה מבעלה מודי, וחוסר יכולתה לארגן לה ולבתה הגנה משפטית גורמים לתסכול והיא משמשת דוגמה לרבים במצבה.

כיום היא גרה במישיגן ומרצה על ניסיונה להישרד כמעט ללא סיכוי.

היא הקימה ארגון עם עוד שמנסים יחדיו למצוא עזרה ופתרון.