ילדים זה בסדר גמור – חנה יבלונקה
ילדים זה בסדר גמור – חנה יבלונקה
קרוב לשלוש מאות אלף ילדים נולדו בתקווה ובאידיאליזם במדינה החדשה מיום הקמתה בשנת 1948 ועד 1955, סוג של ילדים ארצי ישראליים נורמאליים, יהודים ללא פחד רדיפה "צברים" אמתיים, מכאן החלו טלטלות של מלחמות להגן על המקום ועל חיינו והורינו, ולרקום את שאריות החיים של כלל ניצולי השואה.
בצורה מחקרית מתארת לנו הסופרת את חיי היומיום שלנו החל מעיתונים ידועים וכלה בעוזרות "תימניות" שהיו לנו, וכל סיממני החגים בבתי הספר ובגני הילדים ניצול הזמן החופשי המועט הוקדש לפעילויות חברתיות (המדיה מלבד רדיו) לא בכדי שהספרים הפכו לנכס צאן ברזל.
מצוינים פה כל סיפורי ההיסטוריה ממפא"י ועד מח"ל. שילובם של עדות המזרח מארצות האיסלם בשנות ה-60, הביאו לשינוי נוף אנושי וראשיתו של שיח חברתי. אחרי מלחמת ששת הימים הצניעות האחידה נעלמה והחלה התברגנות, אימצנו את סגנון החיים האמריקאי, הפיכתו של המטבח לחשמלי יותר הגדילה את הוצאות הבית, כמו כן הצגות, בגדים, נעליים וקוסמטיקה.
סיפור הריסתה של "גימנסיה הרצלייה" בשנת 1959 והקמת "כולבו שלום" על הריסותיה לא תישכח, הבנו כבר כי אתרי מורשת ישראל אינם קדושים, עד 1973 שהחלה מלחמת יום כיפור שהתנפצו לרסיסים חיים של רבים, במוות מחפיר והכול מתוך שאננות יתר וחוסר הבנתנו והכנתנו לקראת הגרוע ביותר עבורנו – מאות משפחות שכולות וזו לא הייתה מלחמה מכוננת כמו מלחמת תש"ח, נצלנו ממלחמת קיום.
בשליש האחרון של הספר, מדווחת יבלונקה בעיקר על המלחמה ההיא עם הילדים של חורף 73 – של שמואל הספרי.
מאזכרת את 47 נופלי גדוד 9, ואת כל אווירת המלחמה ההיא מתחילתה ועד סופה המר.
ספר חובה, מומלץ בכל פה.
אוגוסט 2019
לרגל היות העיר תל אביב בת 100, לקט ואסף הסופר; תמונות, אנקדוטות וסיפורים עממים.
בספרה זה נעזרת נעמי רגן בעיתונאים ובמנכ"לית המרכז הרפואי לנפגעי תקיפות החוקרים את תופעת ההתעללות בירושלים, או חסידים שמתעללים בחברי כת, מתוך הסכמה פסיבית של ההורים.